שיחה:ענת
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני שנה מאת פעמי-עליון בנושא "אני עניתי ואשורנו" (הושע יד ט)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 22:13, 4 במאי 2013 (IDT)
פמיניזם[עריכת קוד מקור]
האם היא נחשבת לאלה פמיניסטית מהתיאורים שלה? --ויקידע - שיחה 21:21, 10 באפריל 2016 (IDT)
- זה אנכרוניזם. הפמיניזם היא תנועה מודרנית. ראובן מ. - שיחה 23:20, 10 באפריל 2016 (IDT)
"אני עניתי ואשורנו" (הושע יד ט)[עריכת קוד מקור]
לגבי הרמיזה לכאורה לענת ולאשרה, יש התייחסות לכך למשל אצל:
- John Day, "Asherah in the Hebew Bible and Norhtwest Semitic Literature", Journal of Biblical Literature 105 (1986): 385–408 (לענייננו, עמ' 404–407)
- idem, Yahweh and the Gods and Goddesses of Canaan, JSOTSup 265 (London: Sheffield Academic, 2000), pp. 57–59
הפריט הראשון זמין דרך "ספריית ויקיפדיה": [1], ואת השני אפשר למצוא באינטרנט. ―ראובן מ. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 18:04, 13 באוגוסט 2022
- תודה ראובן (שכחת לחתום). אני זכרתי שקראתי במקורות אקדמיים את הטענה הזאת בעבר, ולכן לא מחקתי אותה, אך לא זכרתי איפה. אוסיף אותה לערך. פעמי-עליון - שיחה 12:50, 26 באוגוסט 2022 (IDT)
- נראה כמו דרשה של חזל או וורט חסידי. אבל ניחא. רף מינימלי של הטיעון שהיה צריך להיות כתוב ענתי ולא עניתי ואשרתו ולא אשורנו. אפי ב. 16:27, 26 באוגוסט 2022 (IDT)
- מזכיר לי את הבדיחה על הפרופסור הגרמני לביקורת המקרא שקרא את הפסוק "מי ביקש זאת מידיכם רמוס חצרי", ואז הוא שאל וכי יעלה על הדעת שהיהודים הלכו על הידיים בטמפל שלהם? ומחק וכתב מי ביקש זאת מרגליכם רמוס חצרי. אפי ב. 16:32, 26 באוגוסט 2022 (IDT)
- מדובר במספר לא מבוטל של חוקרי מקרא גדולים. אין לדעת מה היה הכתיב במקור ומי הוסיף לו אמות קריאה; הסתכל איך כתוב המקרא במגילות ים המלח לשם השוואה – הטקסט לרוב זהה, רק עם יותר אמות קריאה אף מהנהוג בעברית מודרנית. ההקשר של "אני כברוש רענן ממני פפריך נמצא" אף מחזק את הטענה, שבפסוק המדובר מבקש יהוה להוות תחליף לאשרה, אלת העצים הכנענית המסורתית שנעבדה גם על ידי הישראלים מאז ומתמיד, ויוצגה באמצעות עץ רענן (כידוע מהמקרא עצמו). פעמי-עליון - שיחה 02:52, 30 באוגוסט 2022 (IDT)
- מסכים לגבי אמות הקריאה ועם זאת עניתי יכול להיות מלשון לענות ("אענה את השמים", הושע) מלשון עוני (אני עניתי מאוד) או רומז על ענת. ואשורנו יכול להיות מלשון ראיה (אשורנו ולא קרוב), אשור ("אשור לא יושיענו", הושע), אושר או אשרה. וצריך להדגיש שמדובר בהשערה. עוד, העירו לי שוולהאוזן נפטר לפני הגילויים של אוגרתית שמהם נודעה ענת כאלה כנענית, ולכן לא ברור איך הוא כתב על ענת. אפי ב. 22:33, 31 באוגוסט 2022 (IDT)
- מובן שאתה צודק ושיש אפשרויות אחרות לפרש את הביטוי, אולם אני חושב שהניסוח "ייתכן ששמה נרמז בדברי הושע..." מספיק. ענת ידועה גם ממצרים וממסופוטמיה ולא רק מאוגרית, יש על כך מידע בערך האנגלי. פעמי-עליון - שיחה 13:53, 4 בספטמבר 2022 (IDT)
- מסכים לגבי אמות הקריאה ועם זאת עניתי יכול להיות מלשון לענות ("אענה את השמים", הושע) מלשון עוני (אני עניתי מאוד) או רומז על ענת. ואשורנו יכול להיות מלשון ראיה (אשורנו ולא קרוב), אשור ("אשור לא יושיענו", הושע), אושר או אשרה. וצריך להדגיש שמדובר בהשערה. עוד, העירו לי שוולהאוזן נפטר לפני הגילויים של אוגרתית שמהם נודעה ענת כאלה כנענית, ולכן לא ברור איך הוא כתב על ענת. אפי ב. 22:33, 31 באוגוסט 2022 (IDT)
- מדובר במספר לא מבוטל של חוקרי מקרא גדולים. אין לדעת מה היה הכתיב במקור ומי הוסיף לו אמות קריאה; הסתכל איך כתוב המקרא במגילות ים המלח לשם השוואה – הטקסט לרוב זהה, רק עם יותר אמות קריאה אף מהנהוג בעברית מודרנית. ההקשר של "אני כברוש רענן ממני פפריך נמצא" אף מחזק את הטענה, שבפסוק המדובר מבקש יהוה להוות תחליף לאשרה, אלת העצים הכנענית המסורתית שנעבדה גם על ידי הישראלים מאז ומתמיד, ויוצגה באמצעות עץ רענן (כידוע מהמקרא עצמו). פעמי-עליון - שיחה 02:52, 30 באוגוסט 2022 (IDT)