לדלג לתוכן

שולחן הטהור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שולחן הטהור
מידע כללי
מאת הרב אהרון ראטה
הוצאה
מקום הוצאה סאטו מארה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1933 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שולחן הטהור הוא ספר של הרב אהרן ראטה בעל ה"שומר אמונים", מייסד חבורת שומר אמונים.

הספר יצא לראשונה בסאטמאר בשנת ה'תרצ"ג, מאז נדפסו מהדורות נוספות.

תוכן ומבנה הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר דן בענייני אכילה. הוא כולל הלכות והנהגות הקשורות באכילה, כגון ברכות הנאמרות על המזון, ענייני צניעות בשולחן, אכילה בשבת וביום טוב, לימוד על השולחן ועוד. כמו כן מובאת בספר הדרכה לשמירה דקדקנית על כשרות המאכלים והכלים בבית ובמטבח.

הספר מתאר את השולחן כדבר מקודש, שבו נבחן האדם. הרב ראטה מדגיש למשל כי אין לעמוד על השולחן בשום אופן, שהרי הוא מעין המזבח ולכן יש לנהוג בו באופן דומה. ”כתבנו שלא לשבת על שולחן, וכעת נשאלתי אם יש מקור לא לעמוד על שולחן, ועניתי אותו הטעם שכתבתי שם כי השולחן דומה למזבח ומשום הכי לא יעמוד על שולחן... וכן לא ישב ולא יעמוד על השולחן וכן לא יניח בניו הקטנים שיעמדו על השולחן וגם קבלתי כי זה סכנה חס וחלילה והכל בשביל ששולחן דומה למזבח וצריך להתנהג בקדושה ואז שולחנו מגין עליו מכל רע בזה ובבא ויקדם בו תערוך לפני שולחן”[1].

הספר מבאר איך אמורות לנהוג נשים בעניין ברכות האכילה וענייה עליהן. המחבר מורה לאב המשפחה לחנך את ילדיו לפי המתואר בספרו.

בפתיחת הספר נדפסה הקדמת המחבר, פתיחה, ליקוט מדברי צדיקים אחרים בעניין ומבוא השער. הספר מחולק למאמרים בשערים שונים: שער קיום המצוות, שער צדקה והכנסת אורחים, מאמר נפלאות הבריאה ומהות האדם, מאמר תיקוני והנהגות העולם, מאמר טהרת מים, מאמר כוונת הברכות, שער פתח עיניים, מאמר עצות האכילה, מאמר כוונות פשטיות, מאמר רמזי המצוות, מאמר הפרישות ממאכלות אסורות, מאמר כוונות פנימיות, סדר השולחן, תוכחת מוסר לקדושת האכילה, מאמרי שבת קודש, סעודת מלוה מלכה, שיר הלל ותודה ומפתחות.

במהדורות המאוחרות של הספר נדפסה הקדמה ארוכה מאת בן המחבר רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים. בספר נדפסה אזהרה מהמחבר שלא להדפיס את הספר בלי רשותו, במהדורות המאוחרות כתב כך גם בן המחבר רבי אברהם חיים ואדמורי"ם נוספים רבי יחיאל יהושע מביאלא, רבי מרדכי גולדמן מזוויהל רבי צבי אריה טברסקי מזלטיפולי, רבי יוחנן טווערסקי מרחמסטירווקא, רבי עקיבא סופר (גאב"ד פרשבורג), רבי דוד שפרבר (גאב"ד בראשוי), רבי צבי קינסטליכר (גאב"ד הרמנשטט), הרב יוסף אדלר (גאב"ד טודרא), רבי יצחק צבי סופר מטאמשוואר ורבי אהרון אויש (גאב"ד ליפעני).[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקטע הובא בשו"ת רבבות אפרים, אורח חיים ו צה
  2. ^ מכתבם נדפס בספר אחרי מכתב בן המחבר.