פ.צ. קלן (כדורגל נשים)

**פ.צ. קלן**
**1. FC Köln** Frauenfußball
מידע כללי
שם מלא	1. FC Köln Frauenfußball
תאריך ייסוד	13 בפברואר 1948, 1 ביולי 2009
אצטדיון	אצטדיון פרנץ קרמר, קלן, גרמניה ; (תכולה: 5,457)
נשיא	וורנר וולף
יו"ר	קרסטן ווטיך, אקהארד זאורן(גר')
מאמן	דניאל וובר
ליגה	הבונדסליגה
	האתר הרשמי
תלבושת

המועדון קלן (בגרמנית: 1. FC Köln Frauenfußball) הוא מועדון הספורט הגדול ביותר בקלן שבנורדריין-וסטפאליה. המועדון הוקם ב-13 בפברואר 1948 כאיחוד של שני מועדוני הכדורגל קלנר ושולץ. קבוצת הנשים של המועדון הוקמה ב-1 ביולי 2009, כשהמועדון בראוור פולהיים עבר לקלן בכדי שהיסטוריית המועדון תמשיך. מועדון זה הוקם ב-1 ביולי 2000 כמחלקת הנשים של המועדון גרון-וייס בראוויילר. נכון לעונת 2023/24, משחק המועדון בבונדסליגה לנשים, ליגת הנשים הבכירה בגרמניה, ומארח את משחקיו הביתיים באצטדיון פרנץ קרמר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרון-וייס בראוויילר (מ-1974 עד 2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייר ייסד מרכז אימונים שממנו קמה מחלקת הנשים של גרון-וייס בראוויילר. במהלך 20 השנים הבאות אימן מייר את הקבוצה, שבאותם ימים שיחקה בליגת מרכז הריין, ליגת העל הגרמנית דאז. הקבוצה ירדה ליגה פעמיים בלבד, בשנים 1980 ו-1986, ובפעמיים הללו הצליח לשוב לליגה הבכירה באופן מיידי. ב-1987 הפכה מחלקת הנשים במועדון לקבוצה עצמאית והמסלול להצלחה נסלל בפני המועדון. בין השנים 1989-1991 זכתה הקבוצה בגביע מרכז הריין 3 עונות ברצף. עם זאת, העפלה לבונדסליגה שהוקמה ב-1990 עדיין לא הושגה.

המועדון עשה זאת שוב ב-1991 וכן היה חלק מהסנסציה הגדולה ביותר בהיסטוריית הגביע הגרמני לנשים באותה שנה. בראוויילר היה למועדון היחיד מהליגה השנייה שזכה בגביע, אחרי ניצחון 1:0 על זיגן(גר'), אלופת הבונדסליגה המכהנת. שנה לאחר מכן המועדון קבע את השיא לעונת הבכורה הטובה ביותר. הירוקים-לבנים הגיעו עד לגמר הליגה בו הפסידו 2:0. בתחילת שנות התשעים, יריבות גדולה התפתחה בין המועדונים בראוויילר וזיגן. ב-1993, בראוויילר הפסידה בפנדלים לזיגן בגמר הגביע.

פרידהלם פרוייליך מונה למאמן הקבוצה בקיץ 1993. באותה עונה הפסיד המועדון את האליפות לזיגן, אך זכה בגביע ובסופר-קאפ נגד זיגן. בפברואר 1994 הוקם טורניר גביע האלן(אנ') ובראוויילר הייתה הראשונה לזכות בו. מעמדה של בראוויילר כסגנית הנצחית בליגה המשיך להתייצב עם השנים, וב-1995 הם הפסידו בגמר הליגה לפ.ס.וו פרנקפורט אחרי שהמועדון ניצח בקבוצה הצפונית לראשונה. בתחילת 1996, הנס-יורגן טרישקוס(אנ') מונה למאמן הקבוצה. תחתיו, הקללה סוף-סוף הובסה בשנת 1997: בראוויילר ניצחה את רומלן-קלדנהאוזן(אנ') בגמר הליגה והפכה לאלופת גרמניה. שבוע לאחר מכן המועדון זכה בגביע בניצחון 3:1 על איינטרכט ריין(אנ'). בראוויילר גם זכתה בסופרקאפ בפעם השנייה.

לאחר שסיימה במקום הרביעי בבונדסליגה, בראוויילר הייתה בסכנת ירידה ב-1999, כשהיא משתפת כדורגלניות צעירות מבדרך כלל. במחזור האחרון של העונה ניצל המועדון מירידת ליגה, בעזרת ניצחון 1:0 על הייקה ריין.

בראוויילר פולהיים (מ-2000 עד 2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 ביולי 2000 הפכה מחלקת כדורגל הנשים של גרון-וייס בראוויילר למועדון הספורט בראוויילר פולהיים. במושגים ספורטיביים, המועדון היה מוכרח לרדת במורד הליגות לאחר שהגיע לשיאו, במיוחד לאחר עזיבתן של בטינה ויגמן ומארן מיינרט לליגת העל האמריקאית לנשים. ב-2003 חזר פרידהלם פרוייליך לאימון הקבוצה, אך הוא לא הצליח למנוע את ירידת הליגה שלה ב-2004.

בראוויילר החלה לקחת חלק בבונדסליגה השניה שזה עתה הוקמה. הקבוצה הבטיחה את אליפות הליגה הצפונית ובכך העפילה חזרה לבונדסליגה. בעונה זו בבונדסליגה, הצליח המועדון לשרוד בליגה בזכות תיקו 1:1 נגד זינדלפינגן(אנ') במחזור הסיום. לאחר שכמה מהשחקניות החשובות בקבוצה פרשו ממשחק פעיל, הקבוצה נאלצה לפתוח את עונת 2006/07 עם קבוצה חלשה מבחינה תחרותית. וכך, מבלי להשיג אפילו נקודה אחת במהלך העונה, נשרה הקבוצה חזרה לבונדסליגה השניה^[1].

ההתדרדרות הספורטיבית של המועדון המשיכה גם בחטיבה הדרומית של הבונדסליגה השנייה. ב-9 באפריל 2008, המועדון נאלץ להגיש בקשה לחדלות פירעון בשל תביעות מס מרשות המיסים(אנ')^[2]. הקבוצה סיימה את העונה במקום האחרון בליגה ונשרה לרגיונליגה המערבית. בעונת 2008/09 זכתה הקבוצה באליפות הליגה האזורית בשלב מוקדם של העונה. ב-1 ביולי 2009 עברה הקבוצה לידי מועדון הספורט פ.צ. קלן^[3].

פ.צ. קלן (מ-2009)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה התחזקה לקראת עונת 2009/10. הגעתה של אלופת העולם סוניה פוס(אנ') מדיסבורג(אנ'), מחזיקת הגביע הגרמני וגביע UEFA לנשים, קיבלה את מלוא תשומת הלב. על-פי הודעות לעיתונות והודעות מועדון מאותה תקופה, מטרת הקבוצה הייתה העפלה חזרה לבונדסליגה. הקבוצה כמעט והגשימה את מטרתה בעונת 2010/11, אך סיימה במקום השני בטבלה מאחורי פרייבורג(אנ'). שנתיים לאחר מכן, סיימה הקבוצה שוב במקום השני, הפעם מאחורי הופנהיים. התוצאה נקבעה רק במחזור האחרון, כשהקבוצה סיימה בתיקו 3:3 נגד הופנהיים אל מול כמות משוערת של כ-3,000 צופים. גם בעונה שלאחר מכן נאלצה הקבוצה להתפשר על המקום השני בטבלה, כשסיימה במרחק 9 נקודות מאחורי זאנד(אנ').

בעונת 2014/15 השיג המועדון את ההעפלה הנכספת לבונדסליגה. במחזור ה-18 הבטיחה הקבוצה את העפלתה וזכתה באליפות הליגה השניה, בניצחון 4:1 על קבוצת המילואים של פרנקפורט(גר'). ב-12 בנובמבר 2015 פוטר המאמן וילי ברוייר(גר') מאימון הקבוצה, לצד עוזרת המאמן ביאנקה רך(גר'), וניקו רסה מונה למאמנה הזמני של הקבוצה^[4]. ב-1 בדצמבר 2015 מונה מרכוס קוהן למאמן הקבוצה, כשרסה הופך לעוזרו^[5]. עם זאת, חילופי המאמנים לא סייעו לקבוצה, שסיימה את העונה בירידה לליגה השניה.

בעונת 2016/17 מונה ברוייר שוב למשרת המאמן כשרסה נשאר במשרתו. המועדון סיים במקום השני בחטיבה הדרומית של הבונדסליגה השניה, וכיון שהאלופה הייתה קבוצת המילואים של הופנהיים - שלא הייתה זכאית להעפלה, העפילה הקבוצה לבונדסליגה לקראת עונת 2017/18^[6]. העונה הבאה הסתיימה באכזבה, כשהפסד 2:0 לורדר ברמן(אנ') במחזור האחרון, הוביל לירידת קלן לבונדסליגה השניה שכעת הורכבה מחטיבה אחת. בעונה שלאחר מכן, שוב העפילה קלן לבונדסליגה, ושמרה על מקומה בבונסדליגה תודות להפרש שערים עדיף. ב-1 בינואר 2020 פרש ברוייר מתפקיד המאמן שישה חודשים מוקדם מהמתוכנן, כשסאשה גלאס ממונה למחליפו^[7].

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-29 במרץ 2024^[8]

מס'		עמדה	שם
1	אוסטריה	שוערת	ג׳סמין פאל(אנ')
2	דנמרק	בלמת	סופי ונדלבו(אנ')
3	גרמניה	בלמת	לני פאלם*
4	סלובניה	בלמת	שרה אגרז(אנ')
5	אוסטריה	בלמת	סלינה דגן(אנ')
6	גרמניה	קשרית	לוטה קורדס(גר')
7	גרמניה	קשרית	מנג׳ו וילדה(גר')
8	גרמניה	קשרית	לאורה ווגט(גר')
9	פולין	קשרית	אדריאנה אשצ׳ינסקה(גר')
10	ישראל	קשרית	שרון בק (קפטנית)
11	שווייץ	קשרית	אלנה ביינץ(גר')
12	גרמניה	שוערת	פאולה הופה(גר')
13	גרמניה	חלוצה	אמה לטוס
14	גרמניה	בלמת	שרלוטה אימפינג(גר')
16	גרמניה	קשרית	לילית׳ שמידט

מס'		עמדה	שם
18	בוסניה והרצגובינה	בלמת	אנדראה גבריץ׳(גר')
19	הונגריה	חלוצה	דורה זלר(גר')
20	גרמניה	חלוצה	מייקה מסמר(גר')*
21	גרמניה	בלמת	אנה גרהארדט(גר')
22	פולין	חלוצה	נטליה פדילה-בידאס(גר')
23	גרמניה	חלוצה	מרלין שימר(גר')
24	גרמניה	שוערת	ג׳וזפין אוסיגוס
25	גרמניה	קשרית	לאורה דונהאוזר(אנ')
26	פולין	קשרית	מרטינה ויאנקובסקה(גר')
27	גרמניה	קשרית	לנה אואבאך(גר')
28	גרמניה	בלמת	יאנינה הכלר(גר')
29	גרמניה	חלוצה	סלינה סרסי(גר')
30	גרמניה	חלוצה	שרלוטה וומזר(גר')

משחקת בקבוצת המילואים

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת בוגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרון-וייס בראוויילר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות גרמניה(גר'): 1997(אנ')
הבונדסליגה לנשים (צפון): 1995, 1996, 1997
הגביע הגרמני לנשים: 1991, 1994, 1997
הסופרקאפ הגרמני(אנ'): 1994, 1997
גביע האלן(אנ'): 1994 (לא רשמי)
הרגיונליגה לנשים המערבית(אנ'): 1991

בראוויילר פולהיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבונדסליגה השניה (צפון): 2005
הרגיונליגה לנשים המערבית(אנ'): 2009

פ.צ. קלן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבונדסליגה השניה (דרום): 2015, 2021

קבוצות הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת המילואים

הרגיונליגה לנשים המערבית(אנ'): 2017, 2022
ליגת מרכז הריין: 2011, 2013

קבוצת הנוער

ליגת הנערות הצפון-מערבית(גר'): 2017, 2018

קבוצות המילואים והנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת המילואים של המועדון החלה להשתתף בליגת מרכז הריין האזורית בעונת 2009/10, בה הם זכו באליפות באופן מיידי. הקבוצה זכתה גם באליפות ליגת ההתאחדות של מרכז הריין, ובכך העפילה לרגיונליגה המערבית(גר') לקראת עונת 2011/12. בעונה זו נשרה הקבוצה חזרה לליגת מרכז הריין, ובעונה שלאחר מכן העפילה שוב לרגיונליגה. בעונת 2013/14 סיימה הקבוצה במקום ה-11, מה שהספיק בכדי להישאר בליגה. בשלוש העונות הבאות סיימה הקבוצה במקומות השלישי, השני והראשון בטבלה, ובכך העפילה לבונדסליג השנייה לקראת עונת 2017/18. בעונתה הראשונה בבונדסליגה השנייה, נשרה הקבוצה חזרה לרגיונליגה ארבעה מחזורים לתום העונה. ב-4 העונות שלאחר מכן השתתפה ברגיונליגה, ובעונת 2022/23 שיחקה בבונדסליגה השניה, כשבתום עונה זו נשרה שוב לרגיונליגה.