לדלג לתוכן

נדב אסולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נדב אסולין
לידה 9 בנובמבר 1971 (בן 52)
ירושלים, ישראל
סוגה מועדפת תיאטרון
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1997
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נדב אסולין (נולד ב-9 בנובמבר 1971 בירושלים) הוא שחקן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסולין נולד וגדל בירושלים. למד בתיכון לאמנויות ע"ש צ'ארלס א. סמית בירושלים. את שירותו הצבאי שירת בתיאטרון צה"ל, ולאחר שחרורו החל לשמש כבוחן בכיר בבחינות ללהקות צבאיות. ב-1996 סיים 3 שנות לימוד משחק במחזור ל"א של הסטודיו למשחק ניסן נתיב לצד גולן אזולאי, גלעד פרלמן ואמנון וולף.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 גילם דמויות שונות בסדרת הטלוויזיה "איתי ורבותיי" שהנחה איתי שגב.

ב-1998 התארח בסדרה ״20 פלוס״ ששודרה בטלוויזיה החינוכית גילם את האקס של מיקי.

ב-1999 השתתף בתפקיד אורח בשני פרקים של סדרת הטלוויזיה "שבתות וחגים" שביים רני בלייר.

ב-2002 הופיע בסרט ״הלילה של אתי״ שיחק את סמי.

בשנים 2003-2005 שיחק לצד מיה דגן בתוכניות "ג'ונגל" ו"מסטיק" שהיו רצועות יומיות בערוץ ניקלודיאון.

בשנים 2003-2015 שיחק בסדרת הטלוויזיה "הפיג'מות" גילם את בדש (השטן).

ב-2004 הופיע בסדרה ״ג'ונגל״ גילם דמויות שונות.

ב-2005 כיכב בסדרה הקומית של ערוץ ניקלודאון "בצפר" גילם מספר דמויות.

ב-2007 שיחק בסרט ״ביקור התזמורת״ גילם את סמי.

ב-2008 השתתף בסדרה "חמישה גברים וחתונה" שביימו ערן קולירין ואריק רוטשיין ושודרה בערוץ 10. באותה השנה גם התארח בסדרה הקומית ״החיים זה לא הכל״ ששודרה בערוץ 2.

ב-2010 התארח בעונה השלישית בסדרת הדרמה של ערוץ הילדים "האי" בתפקיד קפטן רוס.

ב-2012 גילם אב משפחה בלובי בסרטו של ערן קולירין "ההתחלפות".

ב-2013 התארח בסדרה "חברות" ששודרה בערוץ 10.

ב-2019 שב לגלם את מספר דמויות בחידוש לסדרה "בצפר" וכך הפך להיות השחקן היחיד מהסדרה המקורית שמופיע גם בחידוש. באותה השנה שיחק בסדרה ״השוטר הטוב״ ששודרה בYES גילם את חסון. באותה השנה גם הופיע בסדרה ״דוז פואה״ ששודרה בכאן 11.

ב-2021 השתתף בסדרה ששודרה בכאן חינוכית ״מי פה הבוס?״ גילם את פטריס לוי.

ב-2022 גילם עורך דין בסדרה ״מלכה - סיפורה של לינור אברג'יל״.

השתתף בפרסומות ל"לוטו" ו"מירס", וגילם גנב הגונב את רכבו של בועז שרעבי בפרסומת לחברת "ביטוח ישיר".

עסק גם בדיבוב: ב-2006 דיבב את היאה בסדרה "יו יו האקושו" וב-2018 נתן את קולו לסרט "החברים הסודיים של לואי". באותה השנה קריין בסדרת הטלוויזיה ״מומנטו השף הגדול״.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 20002004 השתתף בהצגת הילדים "נולד לחופש" בתיאטרון אורנה פורת, שכתבה תלמה אליגון וביים סיני פתר.[1]

ב-2004 השתתף בהצגה "שירה" שיצר וכתב יורם פאלק (על פי ספרו של ש"י עגנון בעל אותו השם) וביים ניר ארז. באותה שנה השתתף בהצגה "ילד משלי" שכתבה וביימה חגית רכבי ניקוליבסקי.

בשנת 2006 ביים את המחזה הקצר "לרוץ" מאת נילי יצחקי (בהשתתפות תום אבני), במסגרת פסטיבל קריאת מחזות "צו קריאה" בצוותא.[2]

הצגות לילדים: גילם את העץ בהצגה "זוטא ועץ התפוחים", וגילם את השועל בהצגה "למשל שועל" מאת חמוטל בן זאב.

בתיאטרון הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 גילם את ולנטין בהצגה הלילה השנים עשר מאת שייקספיר בבימוי מיכאל גורביץ'; גילם את החייל השזוף בהצגה "רצח"; וגילם את זאבי בהצגה "אדון וולף" שכתב הלל מיטלפונקט (ע"פ וולפונה מאת בן ג'ונסון) וביים אילן רונן. ב-1998 גילם את אנוצ'קין בהצגה "שידוכים" מאת ניקולאי גוגול שביים מיכאל גורביץ', והשתתף בהצגה "פטרה" שכתב יהונתן גפן וביים אלדד זיו. ב-1999 השתתף בהצגה "אויב העם" שכתב הנריק איבסן וביים עמרי ניצן.

ב-2001 השתתף בהצגה "קברט לוין" שכתב חנוך לוין וביים ישראל גוריון; והשתתף בהצגה "לכל השדים והרוחות" שכתב וביים מייקל אלפרדס ע"פ סיפור מאת יצחק בשביס-זינגר. ב-2002 השתתף במחזה "רווקים ורווקות" של חנוך לוין בתיאטרון הקאמרי בבימויו של אלדד זיו. ב-2003 השתתף בהצגה "כובע הקש האיטלקי" מאת אז'ן לביש ומארק מישל שביים מיטקו בוזקוב. ב-2005 החל לגלם את הורציו לצד אסף פריינטא בהצגה "המלט" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן, הצגה שעלתה כ-1000 פעמים. ב-2007 גילם את רוברט בהצגה "הכתובה" שכתב אפריים קישון וביים משה נאור; גילם את הרב יואל כהן רב היישוב היהודי בחברון בהצגה "חברון" (הפקה משותפת לתיאטרון הקאמרי ולתיאטרון הבימה) שכתב תמיר גרינברג וביים עודד קוטלר;[3]; והשתתף בהצגה "זה הים הגדול" שכתב יוסף בר-יוסף וביימה דדי ברון. ב-2008 החל להשתתף בהצגה "אשכבה" שכתב וביים חנוך לוין. ב-2010 החל להשתתף בהצגה "משרתם של שני אדונים" מאת קרלו גולדוני שביים מוני מושונוב.

ב-2012 גילם את הצורף במחזה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר שביים משה קפטן. על משחקו בהצגה זו היה מועמד לפרס שחקן משנה בפרס התיאטרון הישראלי לשנת 2012.[4][5] באותה שנה השתתף בהצגה "פופר" מאת חנוך לוין שביים מוני מושונוב. ב-2013 השתתף בהצגה "הם יורים גם בסוסים" שביימה דדי ברון, והחל לשחק במחזמר "קזבלן" שביים צדי צרפתי. ב-2015 שיחק בהצגה "גורודיש" שכתב וביים הלל מיטלפונקט, ובהצגה "נשוי במנוסה" מאת ריי קוני שביים אלון אופיר. על תפקידו כסטנלי בהצגה "נשוי במנוסה" קיבל את פרס התיאטרון הקאמרי לשחקן משנה על שם השחקן יהודה פוקס ז"ל לשנת 2015. ב-2016 החל לשחק ב"מלון רנדוו" מאת ז'ורז' פדו ובבימוי אודי בן-משה. מ-2017 משחק במחזה "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" מאת א' ב' יהושע שביים איציק ויינגרטן. מ-2018 מגלם את רודריגו במחזה "אותלו" מאת שייקספיר בבימויו של עירד רובינשטיין. מ-2019 משחק בקומדיה "אניהו" על פי אתגר קרת שביימה שירילי דשא ובקומדיה "לא לריב" שכתב גור קורן וביים גלעד קמחי. מ-2021 משחק במחזה "כימים אחדים" על פי מאיר שלו שהמחיז וביים חנן שניר וכן בהצגה "אהבה ומגפה" בבימויו של עירד רובינשטיין העוסקת במספר סיפורי אהבה לא סטנדרטיים המתרחשים בסמיכות זמנים באותו מלון קורונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נדב אסולין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נולד לחופש באתר תיאטרון אורנה פורת
  2. ^ מרב יודילוביץ', שמונה מחזות ב"צו קריאה", באתר ynet, 17 בדצמבר 2006
  3. ^ חברון באתר הבימה
  4. ^ טל פרי, ‏המועמדים לפרסי התיאטרון 2012: "קברט" זכה ל-9 מועמדויות, באתר גלובס, 22 במרץ 2012
  5. ^ אורית הראל, ביקורת תיאטרון באתר מוטק'ה: "גנב הסצנות והצחוקים הוא נדב אסולין, המגלם גרסה ערסית עסיסית של הצורף, הרודף אחר ה"צַ'רצֶ'רת" הנעלמת"