משתמש:Pinhas stern/מירב אהרון גוטמן

פרופ' מירב אהרון גוטמן

מירב אהרון גוטמן (באנגלית: Meirav Aharon Gutman, נולדה ב-3 באוגוסט 1973) היא סוציולוגית של המרחב וסוציולוגית אורבנית המכהנת כפרופ' חבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.

ביוגרפיה

מירב אהרון נולדה בקרית שמונה ל-X ו-Y וגדלה שם עד גיל 12. משם עברה עם משפחתה ליבנה, אחר כך לנתניה, לתל אביב ולהרצליה.

לאחר שירותה הצבאי למדה לתואר ראשון, שני ושלישי במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1998 סיימה תואר ראשון. בשנת 2001 סיימה את התואר השני. עבודת המ.א. שלה שנכתבה בהדרכת חיים חזן ואדריאנה קמפ, עסקה במהגרי עבודה פלסטינים בישראל בעידן הסכמי אוסלו. בשנת 2006 סיימה את התואר השלישי. עבודת הדוקטור שלה נכתבה בהדרכת חיים חזן, ג'ון קומרוף ורונן שמיר, ועסקה בקשר בין תכנון העיר אשדוד כעיר מודרנית הבנויה מרובעים לבין המבנה החברתי של העיר.

בהמשך קיימה פוסט-דוק אחד באוניברסיטה העברית בירושלים באירוח של פרופ' תמר אלאור ופוסט-דוק שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (לאחר שקיבלה מלגת פולברייט) באירוחו של פרופ' גיל אייל.

לאחר שחזרה לארץ עבדה כמרצה במספר מוסדות אקדמיים ובהם אוניברסיטת בו-גוריון בנגב ובצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב.

בשנת 2011 החלה לעבוד בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, בשנת 2013 התמנתה כחברת סגל שם ובשנת 2016 התמנתה לפרופ' חבר.

בנוסף, משנת 2021 היא משמשת עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון.

חיים אישיים

נשואה לד"ר רואי גוטמן, מרצה בכיר במכללה האקדמית תל-חי וחוקר במרכז ידע גליל עליון (מיג"ל). אם לשלושה ילדים.

מתגוררת בראש פינה.

מחקרה

במהלך השנים התמקדה אהרון גוטמן בכמה תחומי מחקר:

• במסגרת כתיבת הדוקטורט שלה חקרה דפוסים של אזרחות בעיר לאום מודרנית בישראל, אשדוד. במחקרה מירב עמדה על הקשר שבין תכנון העיר אשדוד כעיר מודרנית הבנויה ברובעים, למבנה החברתי. היא הייתה מהראשונות שעמדה על חשיבותן של ערי הביניים, אותם כינתה גם ערי תיכון. במחקרה חקרה מספר נושאי-משנה: המבנה החברתי של העיר והקשר שבינו ובין המבנה העירוני, מחקר על התזמורת האנדלוסית הישראלית ומחקר בקרב סניף הליכוד בעיר אשדוד. מסקנותיה העיקריות של אהרון גוטמן היו כי מבחינה טיפולוגית יש לראות את אשדוד כעיר לאום מודרנית, כמו ערים אשר ניבנו לאחר מלחמת העולם השנייה במדינות אשר השיגו את עצמאותן בסוף שנות ה40 של המאה העשרים, דוגמת צ'אנדיגר בהודו וברזיליה בברזיל. לגבי התזמורת האנדלוסית היא תיארה נתיבים חדשים של מוביליות חברתית של מזרחיים בישראל באמצעות הבניה חברתית של יוקרה. בהתבסס על מחקרה בסניף הליכוד המקומי באשדוד היא תיארה את האופנים שבהם תושבי העיר צרכו את תבנית ההתארגנות הדמוקרטית כדי לייצר מוביליות חברתית.
• ב-2013 החלה לחקור, ביחד עם פרופ' ניר כהן, את משברי העבודה באזורי הספר הישראלים. במחקריהם הם כרכו בין עבודה ובין תפיסת האזרחות ועמדו על הזמן של הכלכלה הפוליטית בהקשרים של סגירת המפעלים המסורתיים באזורי הספר ועל אסטרטגיות חיים של צעירים אזורי הספר.
• אהרון-גוטמן הובילה, יחד עם מורי רם, פרויקט מחקרי על דת ועירוניות. הפרויקט מבוסס על אבחנתה של אהרון גוטמן כי בתי כנסת עירוניים שנוסדו על ידי עולים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה מהווים מוסדות חברתיים חשובים אך עם זאת גוף המחקר העוסק בדת בישראל לא עסק בתפקידם האורבני ובייחוד מזווית סוציולוגית. אהרון גוטמן ורם ביקשו להבין מהו תכני הידע הפורמלי והבלתי פורמלי שבתי הכנסת האלו מקפלים לתוכם ויצאו כנגד תפיסות מקובלות בתכנון עירוני, הטוענת שערים בישראל נעדרות מרחב ציבורי או תפיסה מקומית של עירוניות, מאחר ואלו התעלמו מהעירוניות הגלומה בבתי הכנסת כמבנה קהילתי-חברתי המחולל עירוניות. בחיפוש אחר אפשרויות אחרות לתכנון, חקרו אהרון גוטמן ורם בתי כנסת לא רשמיים שהוקמו בישראל על ידי חברי קהילות מזרחיות בעכו, כגון בית הכנסת בחצר בית פרטי, בית כנסת בקומת עמודים בשיכון ובית הכנסת הקהילתי שרבים עולים אליו לרגל.
• ביחד עם תלמידותיה ד"ר דפנה לוין ונועה פראוור עסקה אהרון גוטמן בהשלכות החברתיות של תהליכי התחדשות עירונית.
• מירב ותלמידיה פיתחו את המושג טופוגרפיות חברתיות כדי לנתח ולייצג סוגיות של אי שוויון מרחבי. ביחד עם דוד ברג חקרה אהרון גוטמן את הרעיון של טופוגרפיה חברתית כדרך חדשה לנתח יחסי חברה-מרחב. הם חקרו את הקשר שבין אי שוויון מרחבי לייצוא של פשיעה לעיר ראשה. במחקרם הראו, כי ערים אשר נמצאות בסמיכות גבוהה מן הבחינה הגיאוגרפית ומקיימות אי שוויון גבוה - מייצאות את שיעור הפשע הרב ביותר לעיר הראשה.

כיום כוללים תחומי המחקר של אהרון גוטמן: שירטור פני שטח חברתיים (social Landscape) באמצעות קרטוגרפיה חברתית. זאת באמצעות פיתוח של מודלים עירוניים ממוחשבים בתלת ממד המבוססים על נתונים כתשתית למחקר ולעיצוב מדיניות חברתית, מדעי הרוח הדיגיטליים, החברה הישראלית ומזרחיות ופשיעה בערים.

אהרון גוטמן גם פיתחה והקימה מתווה חדשני של מעבדה בתחום של סוציולוגיה עירונית. המעבדה הקרויה Smart Social Strategy Lab היא מרחב של יצירה, מחקר ועיצוב מדיניות ציבורית. הפילוסופיה של המעבדה היא היותה מרחב של ניתוח העיר כטקסט, הן במובנו כנתונים מרובים והן כטקסט ויזואלי המוכר לנו כמפה וכמודל עירוני.

ייעוץ ויישום בתחומי התמחותה

אהרון גוטמן התמחתה בתכנון חברתי, הייתה שותפה בכתיבה של תכניות אסטרטגיות ובכתיבת תכניות אב לקיבוצים וערים. בשנים 2009-2011 הקימה ועמדה בראש 'המרכז לעירוניות ים תיכונית' בעיר בת ים. בשנים 2012-2013 שימשה כראש אגף תכנון אסטרטגי בעיר חולון במשך כשמונה חודשים. שימשה כיועצת עבור משרד הביטחון בנושא של העתקת בסיסי צה"ל לנגב. בשנים 2018-2023 שימשה כחברה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

אקטיביזם חברתי

כחלק מרגישותה לעוולות חברתיות, אי-צדק וחוסר שוויון בחברה, מתלווה לפעילותה האקדמית של אהרון גוטמן גם אקטיביזם חברתי. אקטיביזם חברתי זה בא לידי ביטוי בפעילויות ובמיזמים הבאים:

• הייתה בין המקימים של 'אוניברסיטת קיץ לנוער' במסגרת אוניברסיטת תל אביב. תכנית לתלמידות ותלמידים מצטיינים מיישובי הפריפריה, שמטרתה קירוב תלמידי הספר להשכלה גבוהה.

• כאמא צעירה התחברה לקבוצת נשים תושבות העיר הרצליה והן הקימו את 'מרכז אגדה'. מרכז קהילתי לנשים לאחר לידה המתגוררות בעיר (ולילדיהן עד גיל 5), שייצר רשת של תמיכה עבור אימהות צעירות.

• כיום, משמשת אהרון גוטמן כיו"ר אקדמי של 'החממה החברתית בטכניון'. החממה החברתית בטכניון תומכת ומנחה מקצועית הוראה המשלבת עשייה חברתית. זאת מתוך תפיסה כי על האקדמיה להנמיך את גבולותיה ולפעול ביחד עם קבוצות רבות בחברה הישראלית.

• במסגרת המחאה 2023, הייתה אהרון גוטמן ממייצגי הקול החברתי במחאה. היא בלטה בנאומה 'אמת לכוח' בקפלן (המחאה נגד הרפורמה המשפטית), וביחד עם פעילים נוספים הקימה את הבמה החברתית אל מול מצודת זאב. בעקבות נאומה 'אמת לכוח' הוזמנה אהרון לדבר במחאה בבמות שונות.

• אהרון גוטמן מפרסמת בעיתונות היומית מאמרי דעה במסגרתם היא מעלה על סדר היום סוגיות חברתיות ואזרחיות הנסמכות על מחקריה. למשל: "בצפון לא מתרחש פינוי, מתחילה הגירה", "תנו לראשי הערים לנצח", מאמר שבו קראה להעביר סמכויות ניהול לראשי הערים במהלך המלחמה, או "הקלף החזק של תושבי הצפון", מאמר שבו עמדה על היכולת של תושבי הצפון לדרוש לחזור לישובים מועצמים, ביום שלאחר המלחמה.

עיסוקים נוספים

אהרון גוטמן השתתפה במשך השנים בכמה פרויקטים אמנותיים, שמשיקים לתחומי התמחותה האקדמיים:

• במסגרת עבודת המ.א. שלה יצרה את הסרט "עבד של אף אחד", שנעשה ביחד עם שוהים בלתי חוקיים מרצועת עזה בישראל. הסרט התקבל להקרנה בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין.

• בעקבות מחקרה על העיר אשדוד, יצרה בשנת 2010, יחד עם דיויד נוי ויורם עברי (סינמקס הפקות) את הסרט הדוקומנטרי "כיוון כלים: המלחמה על התזמורת האנדלוסית הישראלית". הסרט שודר בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית והוצג בלונדון במסגרת פסטיבל הסרטים של המוסד האתנוגרפי המלכותי הבריטי .

בעקבות עבודת המעבדה החלו אהרון גוטמן ותלמידיה לעסוק באמנות נתונים. עיסוק זה הוביל למספר תצוגות אמנותיות:

• בהובלה של דפנה לוין הם הציגו את העבודה 'מגדלים פורחים, ערים שוקעות' במסגרת התערוכה 'דיסנצזוס' במוזיאון תל אביב לאמנות.
• בהובלה של רז וינר הם הציגו את העבודה 'מקרה בודד' במסגרת 'פסטיבל א-ז'אנר ליצירה רב תחומית ופרפורמנס', תיאטרון תמונע.
• אהרון גוטמן ותלמידיה הציגו את העבודה 'קונסטלציה של בדידות' במסגרת הביאנלה לארכיטקטורה בוונציה .

פרסומיה

ספרים שכתבה

• מירב אהרון גוטמן וחגית זמרוני, כיצד צבא כמנוע פיתוח אזורי מעצב את שוק הדיור בעיר פיתוח בתהליכי התחדשות?: ניתוח ולמידה של מקרה עיר הבה"דים - ירוחם בתלת מימד, הרצליה, המרכז הבינתחומי הרצליה, מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן, 2017.
• מירב אהרון גוטמן, רוח צפונית: פטריוטיות מקומית ומשבר מדינתי: ממצאי סקר מפונים, חיפה, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, 2024.

מבחר ממאמריה

אהרון גוטמן פרסמה יותר מ-50 מאמרים ופרקים בספרים ערוכים. להלן מבחר מהם:

בעברית

• מירב אהרון גוטמן, "קבלו את התזמורת האנדלוסית הישראלית! – לביקורת המושג רב-תרבותיות בישראל", אלפיים, 33, נובמבר 2008.
• מירב אהרון גוטמן, כלוב הברזל של האתניות, סוציולוגיה ישראלית 12(1), 2010, עמ' 181-210‏, JSTOR 23442833

• מירב אהרון גוטמן, "אין מקום לפוליטיקה בשכונה": אמנות ציבורית בשכונת קו תפר בירושלים - בין הפוליטי לחברתי, תיאוריה וביקורת 46, 2016, עמ' 91-116

באנגלית

• Aharon-Gutman, M. (2009). "It will be quiet enough when we’re dead – now is the time to live: Between planning the modern city and living in it". Planning Theory and Practice, 10(2): 213-231.

• Aharon-Gutman, M. (2017). "Art’s failure to generate urban renewal: Lessons from Jerusalem". Urban Studies, 55(15): 3474-3491.
• Aharon-Gutman M. (2021). "Border disorder: On urban boundary work and crime in the divided city". Theoretical Criminology, 25(1):127-148.

קישורים חיצוניים

• [https://www.meiravaharongutman.com/ אתר הבית של מירב אהרון גוטמן]
• [https://www.youtube.com/@meiravag ערוץ היוטיוב של מירב אהרון גוטמן]
• אתר האינטרנט הרשמי של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - מירב אהרון גוטמן (דף אישי)
• אתר האינטרנט הרשמי של מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית - מירב אהרון גוטמן (דף אישי)
• אתר האינטרנט הרשמי של גוגל סקולר - מירב אהרון גוטמן (רשימת מאמרים מצוטטים) (באנגלית)
• סוציולוגיה אורבנית - שיחה עם מירב אהרון גוטמן, סרטון בערוץ "האוניברסיטה הפתוחה", באתר יוטיוב, 10 ביולי 2023
• מירב אהרון גוטמן - הפיתוחים הישראליים שישנו את העולם: איך ינוהלו הערים של העתיד?, סרטון בערוץ "כאן/חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב, 22 במאי 2023