הוועדה הגרמנית לקברי מלחמה

הוועדה הגרמנית לקברי מלחמה
מדינה	גרמניה
מטה הארגון	קאסל
חברים	85,556 (נכון ל־6 במרץ 2019)
יושב ראש	וולפגנג שניידרהאן
עובדים	567 (נכון ל־2018), 540 (נכון ל־2020)
תקופת הפעילות	16 בדצמבר 1919 – הווה (104 שנים)
פרסים והוקרה	הפרס הלאומי הגרמני (2016)
	www.volksbund.de

הוועדה הגרמנית לקברי מלחמה (בגרמנית: Volksbund Deutsche Kriegsgräberfürsorge, ובראשי תיבות VDK) היא ארגון גרמני, המופקד על הקמתם, שימורם ותחזוקתם של קברי מלחמה גרמניים באירופה ובאזורים אחרים בעולם, מרביתם משתי מלחמות העולם. הוועדה מטפלת בקבריהם של 2.75 מיליון איש ומנציחה את שמותיהם של כ-5.4 מיליון איש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה הוקמה ב-16 בדצמבר 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה, כגוף פרטי הפתוח לכל לחברות. היא הוסמכה כגוף הגרמני הרשמי לעניין סעיף 225 לחוזה ורסאי, העוסק בטיפול בקברי המלחמה של הצדדים לחוזה.^[1] ב-1926 התקבע הלוגו שלה, הכולל חמישה צלבים.

במלחמה נפלו 1.937 מיליון חיילים גרמנים, ורק עשירית מאלו נקברו בגרמניה. בצרפת נקברו 930 אלף, בבלגיה 134 אלף, בפולין 400 אלף ובתחומי ברית המועצות 115 אלף. ב-1929 השלימה הוועדה סקר שהעלה כי ב-28 ארצות היו פזורים 13 אלף אתרי קבורה גרמניים, שהכילו קברים בודדים ועד מספר רב שלהם.

במהלך שנות ה-30 הקימה הוועדה מספר רב של בתי קברות צבאיים קבועים לחללי האימפריה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה באירופה ובמקומות אחרים. רבים מהם היו אתרים מרכזים שאליהם נאספו חללים מאתרי קבורה קטנים. הוועדה לא אימצה תבנית אחידה של מצבות ואנדרטאות, כפי שעשו בריטניה, צרפת וארצות הברית, והחליטה להשתדל להתאים אותן ואת הגינון לתנאים המקומיים של כל אתר ואתר.

במהלך מלחמת העולם השנייה לא הייתה הוועדה פעילה. היא חידשה את פעילותה לאחריה והקימה כ-400 בתי קברות צבאיים בתחומי גרמניה. ב-1954 הטיל עליה הקנצלר קונראד אדנאואר לטפל בקברי המלחמה הגרמניים שמחוץ לגרמניה. רק ב-1966 נחתם הסכם בין גרמניה לבין צרפת שאיפשר את פעולת הוועדה בתחומיה.

לאחר סיום המלחמה הקרה ב-1991 חלה מהפכה בפעילות הוועדה, משנפתחה בפניה הגישה לארצות מזרח אירופה, שבהן ממוקמים מרבית קברי חללי המלחמה הגרמניים. מאותה שנה הקימה או שיפצה הוועדה במזרח ומרכז אירופה 188 בתי קברות של מלחמת העולם הראשונה וכ-330 בתי קברות צבאיים של מלחמת העולם השנייה, והביאה לקבורה מחדש כ-764 אלף חללים.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה מטפלת בקברי המלחמה של 2.75 מיליון איש, הפזורים ב-46 מדינות שונות. בטיפולה של הוועדה 832 בתי קברות צבאיים משתי מלחמות העולם. תפקידה כולל גם טיפול שוטף בשרידי גופות המתגלים כל העת (למשל בעת עבודות בנייה ופיתוח) וקבורתם בבתי הקברות הקיימים וכן איתור קברי מלחמה שטרם סומנו באמצעות ניתוח מידע היסטורי מגוון. בשנת 2019 בלבד טיפלה הוועדה בקבורתן מחדש של 19,735 גופות שהתגלו במסגרת פעולתה. כך למשל, כ-1,800 מאותן גופות הובאו לקבורה בבית הקברות ברוסוסצ'קה שליד וולגוגרד (לשעבר סטלינגרד) שברוסיה, שבו טמונים כ-65,000 חללים. הוועדה טיפלה בקבורת שבויי מלחמה גרמנים שנטמנו במאות אתרי קבורה שונים, אשר מרביתם פונו.

הוועדה מופקדת גם על טיפול ב-800 אתרי קבורה והנצחה שנוצרו בעקבות מלחמת צרפת–פרוסיה (1870-71) ועל קברים ואנדרטאות ממלחמת שלזוויג הראשונה, מלחמת שלזוויג השנייה (שתיהן במאה ה-19) והעידן הקולוניאלי הגרמני.

עד 2019 חתמה הוועדה על הסכמי הסדרה דו-צדדיים של פעילותה עם 46 מדינות.

הוועדה פועלת בשיתוף פעולה עם הארכיון הפדרלי הגרמני וארכיונים נוספים המכילים מידע על החללים הגרמנים משתי מלחמות העולם וכן עם הצלב האדום הגרמני. היא משמרת את המידע אודות קברי המלחמה במאמץ להמשיך באיתור קבריהם של נעדרים גרמניים. הוועדה גם מתעדת את שמות הנעדרים.

הוועדה מקיימת מאגר נתונים ציבורי מקוון ובו מידע על בתי הקברות שבאחזקתה ועל 5.4 מיליון חללים, מהם כ-895 אלף הטמונים בתחומי גרמניה (לא כולל באתרי קבורה פרטיים). מידע נוסף הכלול במאגר הוא שמותיהם חללי גייסות עזר זרים של גרמניה במלחמה, של חללי הפצצות על גרמניה ושל חללים שמתו בשבי. הוועדה מטפלת בבקשות לבירור ואחזור מידע המוגשות לה על ידי הציבור. הוועדה עוסקת גם בפעילות חינוכית.

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועדה ממלאת את תפקידה באמצעות כ-550 עובדים קבועים וכ-8,000 מתנדבים. מטה הוועדה שוכן בעיר קאסל. בשנת 2019 הגיעו הוצאותיה לסכום של 52 מיליון אירו, שמחציתו הוצא על תחזוקת האתרים שבטיפולה. 2/3 מהכנסותיה מגיעות מתרומות פרטיות, בין היתר מכ-82 אלף חברי הוועדה, והיתר משולמות על ידי הממשלה הפדרלית הגרמנית ומדינות גרמניה.

ב-2016 מונה גנרל וולפגנג שניידרהאן לנשיא הוועדה. נשיא גרמניה המכהן משמש כפטרון הוועדה.