האגודה החופשית של חובבי הספרות הרוסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האגודה החופשית של חובבי הספרות הרוסית הייתה אגודה ספרותית ציבורית שהתקיימה בסנט פטרסבורג מ-1816 עד 1825. היא הייתה מקורבת לתנועת הדקבריסטים ומשנת 1819 בראשה עמד פיודור גלינקה. עם חברי הקבוצה נמנו:אלכסנדר בסטוז'ב, אחיו ניקולאי בסטוז'ב, אנטון דלוויג, ניקולאי גנידיץ', אלכסנדר גריבויידוב, וילהלם קיכלבקר, קונדראטי רילייב ואורסט סומוב. אחרי דיכוי הדקבריסטים האגודה התפרקה.

האגודה קמה ב-17 (29) בינואר 1816 באישור השלטון תחת השם "אגודת חובבי הספרות". מטרותיה היו ספרותיים, תוך דגש על השמירת "טוהר" השפה הרוסית, מה שעורר את התנגדותו של א.ס. שישקוב. . מאוחר יותר התווספו מטרות צדקה ב-19 בינואר 1819 "האגודה החופשית של חובבי הספרות הרוסית" קיבלה את אישור הקיסר. החל מ-1818 היא הוציאה לאור ביטאון בשם " «Соревнователь просвещения и благотворения. Труды вольного общества любителей российской словесности" (המתחרה בחינוך ובצדקה. עבודות האגודה החופשית של חובבי הספרות הרוסית". כל רווחיה הוקדשו לסיוע למדענים ולאמנים, לעזרה חומרית ולטיפול בהם, באלמנותיהם ולילדיהם היתומים. מחיר המגזין עלה 25 רובל, עם ההפצה עלה 30 רובל. לאגודה נבחרו פעם בחצי שנה יושב ראש, סגן יושב ראש, מזכיר, מנהל, ספרן, מנהל חשבונות וועד צנזורה שכלל שלושה חברים (אחראים על נושאי השירה, הפרוזה והביבליוגרפיה). מפגשי האגודה היו קבועים ופומביים. המקום שבו התכנסו חברי האגודה נמצא בדירתו של ט.נ. קריקונובסקי בשדרת ווזנסנסקי מס.254 ברובע האדמירליות

במקור נוסדה האגודה על ידי חבר לשכה מסונית בשם "מיכאיל הנבחר" א.ד.בורובקוב, א.א.ניקיטין, פ.נ.גלינקה ופ.א. קפן. היא זכתה בתמיכה מצד הפקידות הבכירה של הממסד הקיסרי של הצאר אלכסנדר הראשון כמו א.נ.גוליצין (שר חינוך), א.ד.בלשוב, א.א.דמיטרייב, ו.פ.קוצ'וביי (שר פנים), הרוזן ס.ק.ויאזמיטינוב (שר המשטרה), א.פ.קוזודבלב (שר פנים), א.ס.שישקוב, נשיא האקדמיה הרוסית, לימים שר החינוך. היושב ראש הראשון של האגודה היה הרוזן סרגיי פטרוביץ' סלטיקוב, והחל מ-1819 באופן קבוע פיודור גלינקה, עם א.א.איזמאילוב כסגן.

פיזור האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוניו של ו. בזאנוב, באגודה היו 82 חברים פעילים, 28 חברים מועמדים, 39 חברים בהתכתבות ו-96 חברים לשם כבוד. חלק מחבריה השתייכו ל"איחוד הרווחה". חוץ מרילייב, האחים בסטוז'ב, קיכלבקר וגלינקה, א.א.קורנילוביץ' וק.פ.טורסון, שהשתתפו במרד הדקבריסטים, נעצרו בחשד לפעילות מחתרתית גם פ.א.קולושין, א.ס.גריבויידוב וא.צ. סומוב, אך שוחררו בהמשך. פעילות האגודה הפסיקה בסוף שנת 1825. בנובמבר 1825 הופיע הגיליון האחרון - מס.31 של בטאון האגודה "המתחרה בחינוך ובצדקה". בלוח השנה של 1826 לא פורסמה יותר רשימת חברי האגודה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Karlheinz Kasper: Freie Gesellschaft der Liebhaber der russischen Literatur. In: Herbert Greiner-Mai (Hrsg.): Kleines Wörterbuch der Weltliteratur. VEB Bibliographisches Institut Leipzig 1983. S. 101f

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]