בית עד'אקה
מדינה | תימן |
---|---|
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 1,736 (2004) |
קואורדינטות | 15°37′00″N 43°42′00″E / 15.61666667°N 43.7°E |
אזור זמן | UTC+3 |
בַּיתּ עְדַ'אקֵה (בערבית: بيت عذاقه, נקראה גם: אעבאר צ'אפרה[1]) היא עיירה במחוז עמראן שבתימן, כ-60 ק"מ צפונית-מערבית לצנעא.[2]
העיירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיירה קרויה על שם ה"עודקי", שהוא מין משובח של צמח הדורה שהיה גדל בשפע באזור.[1]
העיירה נמצאת תחת מחוז עמראן. בעבר הייתה העיר תחת מחוז חג'ה. העיירה ממוקמת למרגלות הר גבוה הנקרא "ג'בל מסוַר".[1]
האזור בו נמצאת העיירה נחשב לאזור יפה מאוד,[1] וכך כתב השד"ר ר' יעקב ספיר, שביקר בתימן:
עליתי גבעות, ירדתי בקעות. ועל כל עברים פלגים יובלי מים, וקול מים רבים הנופלים מצורי הגבעות ונוזלים על כל אפיקים. פה עצי הקהוה [=קפה] הטוב והשמן, אשר תחת צאליהם נחתי ונפשתי כל עת, ומימיהם הקלים והמתוקים היו משיבת נפשי.
— ר' יעקב ספיר, אבן ספיר, עמוד ק"ד
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיעוד הקדום ביותר של הקהילה היהודית בבית עד'אקה הוא משנת ה'ת"ם (1680), השנה בה התרחשה גלות מוזע. המשורר סעיד בן אסבאט מקונן על קהילת יהודי בית עד'אקה שיוצאת לגלות.[2]
הקהילה היהודית גרה בעיירה באזור נפרד מהערבים. בית הכנסת הגדול בעיירה היה של משפחת עזירי, ובמאה ה-20 נפתחו בקהילה שני בתי כנסת נוספים, האחד במעלה העיר ועל כן נקרא "אלעיליא", והשני במרכז ולכן נקרא "אלווסטניא". בית הכנסת הישן נקרא "אלספלא", מפני שהיה בתחתית העיר.[1] בין רבני הקהילה היו מארי דוד מזעקי, ונכדו מארי ישראל עוזרי.[2] בעיירה גדלו הרבנים יחיא והב, חיים כסאר, אברהם חייבי, ועוד.[1]
בשנים האחרונות לפני העלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה יותר מחמישים משפחות. בני הקהילה עלו ארצה במבצע על כנפי נשרים בשנת ה'תש"ט (1949).[2] עולים מהעיירה הקימו את המושב צוריאל בגליל העליון.[3]
יהודי בית עד'אקה היו נחשבים חריפים ולמדנים, ונאמר עליהם המשפט: ”לא תירקוץ מעא שראעבה, ולא תיסאל מן בית־עד'אקה” (תרגום: אל תרקוד עם יהודי שרעב (כי הם רקדנים מומחים), ואל תשאל שאלות תורניות את יהודי בית עד'אקה (כי מרוב חריפותם לא תוכל להם)).[1]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן, כרך א', עמ' 100–101
- הרב עמרם עוזירי, מלאך ה' – מתולדות רבינו ישראל עזירי זתע"א, ה'תש"ף (2020), עמודים מ"א–מ"ח