צוערים לשירות המדינה

צוערים לשירות המדינה
	המשמעות שחיפשתם, ההשפעה שרציתם.
מידע כללי
משרד אחראי	נציבות שירות המדינה
תאריך הקמה	2011
תאריך כניסה	1 בינואר 2011
מנהל	אפרת אפק
	https://tzoarim.gov.il/

צוערים לשירות המדינה היא תוכנית שמטרתה לבנות ולהכשיר עתודה ניהולית נושאת שינוי בשירות המדינה. התוכנית היא על-משרדית והיא מנוהלת מתוך נציבות שירות המדינה. תוכנית זו, מבית "עתודות לישראל", "חותרת לעצב עתודה ניהולית איכותית, ערכית, ובעלת מחויבות עמוקה לצורכי המדינה והחברה בישראל". התוכנית מיועדת ללא יותר מ-30 מצטיינים ומצטיינות מדי שנה, אשר משתתפים במסלול אינטנסיבי של הכשרה והשמה בן כחמש וחצי שנים.

המסלול כולל תוכנית הכשרה אינטנסיבית ומעמיקה, ולאחריה השמה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך הממשלתיות השונות, וזאת במקביל ללימודי תואר שני בתחום רלוונטי להשמה של הצוערים, והכל במטרה להשתלב בתפקידי מפתח בשירות מדינת ישראל.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית 'צוערים לשירות המדינה' נוסדה בהמשך לתוכנית "עתידים - צוערים למינהל ציבורי" שהכשירה כ-150 צוערים בשישה מחזורים משנת 2003 עד 2009.

בהחלטת הממשלה מס' 4473 מיום 8 בפברואר 2009 נכתב כי הממשלה רואה בתוכנית "עתידים – צוערים למינהל הציבורי" יוזמה מרכזית ומשמעותית בעלת חשיבות גדולה לטיוב השירות הציבורי^[1] ואף החליטה על הקמת "ועדת היגוי – צוערים למינהל הציבורי" לעיגון התוכנית לשנים הבאות ולשמירה על היקפה והעלאה מתמדת של איכותה.^[2] המלצותיה של הוועדה אומצו במלואן בהחלטת ממשלה מס' 1244 מיום ה-17 בינואר 2010. על פי החלטת הממשלה מס' 1244, התוכנית מנוהלת באופן ישיר ומלא על ידי המדינה כך שתכניה, מפעיליה ומדיניותה מותווים על ידי הממשלה ועל-פי צרכיה.^[3]

התוכנית נפתחה באוגוסט 2012, בה החל מחזור א' את הכשרתו. עד למחזור ח' התוכנית ארכה שש שנים וכללה מסלול הכשרה בין שנתיים שכלל לימודי תואר שני מורחב במדיניות ציבורית בבית הספר למדיניות ציבורית ע"ש פדרמן באוניברסיטה העברית בירושלים, לצד תוכנית הכשרה אינטנסיבית ומעמיקה. בשנת 2019, החל ממחזור ח', עם פתיחת ההרשמה של מחזור ח', עודכנה התוכנית למתכונת מקוצרת בה שלב ההכשרה קוצר לשנה וחצי, ורכיב לימודי התואר השני עבר לשלב ההשמה, על מנת לעודד כל צוערת וצוער ללמוד תואר במקצוע רלוונטי לתחום עבודתו בשירות המדינה. בשנת 2023, החל ממחזור י', עודכן מבנה התוכנית לאופן בו היא פועלת כיום.

החלטת הממשלה בדבר הקמת תוכנית הצוערים קובעת שהתוכנית תפוקח על ידי ועד מנהל בראשות נציב שירות המדינה, בשיתוף עם הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר ובהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציגו וכן שלושה נציגי ציבור נוספים בעלי ניסיון ורקע בתחום המנהיגות, ההכשרה וניהול שינויים. עוד קובעת ההחלטה כי נציגי הציבור יהיו בעלי ניסיון ורקע בתחום המנהיגות, ההכשרה וניהול שינויים.^[2]

על הניהול השוטף של התוכנית מופקדים מנהלת אגף בכיר 'צוערים לשירות המדינה' וצוותה, אשר מנהלים את הצוערים במהלך תקופת הכשרתם, דואגים לאיתור יעדי השמה ולביצוע ההשמה של צוערי התוכנית, ומלווים את התפתחותם ואת עשייתם לאורך זמן בתפיסה רשתית..

התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית אורכת כחמש וחצי שנים והיא מורכבת משלושה שלבים: שלב א' - הכשרה (כשנה), שלב ב' - התמחות(חצי שנה) ושלב ג' - השמה (ארבע שנים). מרגע הקבלה לתוכנית, הצוערים מועסקים בשכר כעובדי מדינה בהיקף של משרה מלאה. הם נדרשים לחתום על חוזים אישיים המחייבים אותם לעבוד בשרות המדינה במשך לפחות ארבע שנים מסיום ההתמחות. העבודה בתקופת ההכשרה היא אינטנסיבית ביותר וכוללת חמישה ימי עבודה מלאים ובהיקף השקעה ניכר.^[4] במהלך תקופת ההשמה הצוערים לומדים לתואר שני שרלוונטי לתחום בו הם מושמים במסגרת התוכנית במשרדי הממשלה השונים.

באפריל 2017, בחר ה-OECD להציג את תוכנית 'צוערים לשירות המדינה' כמקרה בוחן בדו"ח החדשנות שמתפרסם על-ידו. התוכנית מוצגת באתר ה-OECD במסגרת פלטפורמה שיתופית שנועדה להעניק לשאר המדינות החברות בארגון דוגמה לרעיונות חדשניים ויישומיים לשיפור יכולות הממשל.^[5]

תנאי קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הקבלה לתוכנית הוא ארוך, מעמיק ומאתגר. הגשת מועמדות כוללת שליחת קורות חיים, פרטי ממליצים ומכתב אישי. השלבים הבאים כוללים מבחני אישיות ומבחן קוגניטיבי מקוון, מרכז הערכה, ולאחר מכן מפגש נוסף במרכז הערכה בו מתקיים ריאיון עם פסיכולוג תעסוקתי ודינמיקה קבוצתית. השלב האחרון הוא ריאיון אישי עם מנהלי התוכנית.

דרישות הסף להגשת מועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר ראשון או שני ממוסד לימודים המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה – זכאות לתואר ראשון או שני בהצטיינות או בממוצע ציונים 85 ומעלה. מאחר שקיימים מוסדות אקדמיים שמעגלים ציונים וישנם מוסדות שאינם עושים זאת, ציונים מעל 84.5 (כולל) יעוגלו כלפי מעלה.
החל משנת 2021 עודכנו דרישות הסף לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, ומתאפשר לבצע מטלה חלופית למועמדים שציונם הממוצע בתואר הוא מעל 80 ומתחת ל-85. האוכלוסיות הזכאיות להסדר זה הן: א/נשים עם מוגבלות, בני ובנות החברה הערבית לרבות הדרוזית והצ'רקסית, מי שהוא/היא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, בני ובנות החברה החרדית ועולים/ות חדשים/ות.

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב ההכשרה מתקיים במסגרת קבוצתית והוא כולל הקניית ידע רב תחומי במדעי החברה בתחומי הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והמשפט בישראל תוך הבנת קשרי הגומלין ביניהם; למידה והטמעה של מודלים של מנהיגות; העמקת התודעה בנושאי הכרת החברה בישראל, העם היהודי, הזירה המזרח תיכונית והזירה הבינלאומית; ובניית ארגז כלים מעשיים הנחוצים להובלת שינויים וניהול תהליכים ופרויקטים במגזר הציבורי והפרטי.

השנה הראשונה של ההכשרה מתמקדת בלימוד וחניכה קבוצתית תוך דגש על חשיפה מרבית לפעילות משרדי הממשלה, במקביל לבניית הקבוצה. העבודה מלווה בתמיכה באמצעים פרטניים וקבוצתיים הניתנים על ידי צוות התוכנית. התוכנית כוללת מפגשים עם בעלי תפקידים, סיורי שטח מעמיקים ברחבי הארץ, סדנאות עיוניות ומעשיות, סימולציות, התנסויות מעשיות ממקדות ביחידות ממשלתיות שונות, וכן סיור לימודי השוואתי בחו"ל. בתקופת ההתמחות המיקוד הוא התנסות מעשית ביחידות ממשלתיות בהיקף של 4 ימים בשבוע, לצד המשך ליווי והעשרה באגף הצוערים אחת לשבוע.

השמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב ההשמה הוא שלב אישי, בו משתלבים הבוגרים בצמתי השפעה מערכתיים בשירות המדינה, בתפקידים שונים, בהתאם לצורכי ואתגרי המדינה ובהתחשב ברקע האישי-מקצועי, בחוזקות ובכישורים של כל אחד מהבוגרים. שלב זה נמשך ארבע שנים, בו עובדים הצוערים במשרדים השונים, משתלבים בעשייה ומקדמים תהליכים ומיזמים משמעותיים, ומתקדמים בהתאם לכישוריהם ולהצטיינותם בפועל בעבודתם.

איתור יעדי ההשמה מתבצע באמצעות הפצת 'קול קורא' לכלל יחידות ומשרדי הממשלה, והצעות היחידות והמשרדים נבחנות מול דגשים כגון - השתלבות במשימה ברמה הלאומית, עבודה מרובת ממשקים (פנים או חוץ ממשלתיים), מחויבות היחידה לתהליך חניכה ולפיתוח אישי ומקצועי של הון אנושי, קיום אופק התפתחות, מוטת ההשפעה של התפקיד ועוד.

לאחר איתור יעדי ההשמה, הצוערים מקבלים ספר עם מאגר יעדי ההשמה בו יש למעלה מ-100 משרות אליהן הצוערים במחזור הספציפי יכולים לבחור להיות מושמים.^[6]

תפיסה מרכזית שמובילה את בחירת יעדי ההשמה היא התפיסה הרשתית. תפיסה זו מתבססת על ההבנה כי הובלה וניהול של תהליכים משמעותיים בשירות המדינה כמעט ואינם מתקיימים על ידי יחידה ממשלתית בודדת, ולכן נדרשת שותפות בין גורמים שונים בשירות המדינה. התפיסה הרשתית מאפשרת ומעודדת את בוגרי התוכנית העובדים ביחידות ממשלתיות שונות, לנצל לטובה את רשת הבוגרים של התוכנית כדי לקדם ולשפר את שיתופי הפעולה בין היחידות הממשלתיות השונות במטרה להשפיע על החברה בישראל. יעדי ההשמה מחולקים לשישה אשכולות אשר מעידים על תחומי הפעולה של בוגרי התוכנית:^[7]

אשכול חברתי - רווחה, חינוך, בריאות
אשכול ניהול ופיתוח הון אנושי
אשכול ניהול ופיתוח משאבי קרקע וטבע
אשכול ממשל ויחידות מאקרו
אשכול קידום הכלכלה ורגולציה כלכלית
אשכול דיגיטציה, סייבר וניהול מידע

רשת הצוערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום ההכשרה משתלבים הצוערים ברשת הצוערים. מטרת הרשת הינה ללוות, לפתח ולתמוך את עשיית הצוערים במשרדי הממשלה מבחינה מקצועית ואישית, ולייצר ולתחזק עבודה משותפת רב-משרדית שתאפשרקידום משימות ממשלתיות בזמן קצר יותר ובאופן מקצועי והוליסטי. במסגרת פעילות הרשת מתקיימים פורומים מקצועיים, קבוצות חשיבה, תהליכי מנטורינג ופיתוח אישי, ועוד. מחקר אקדמי אשר בוצע על רשת הצוערים הוכיח את הצלחתה בהשגת מטרותיה, ובעיקר את הנכונות של צוערים להביע דעה ולהציע רעיונות חדשים במקום העבודה ואת הנכונות לשיתופי פעולה בין-משרדיים.