ויקיפדיה:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של ויקיפדיה. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי ויקיפדיה. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של ויקיפדיה. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: ויקיפדים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בוויקיפדיה העברית.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
5 במאי 2024	ברומן "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר, במסגרת התלישות שמייצגת מיקה, אין אזכור ממשי לחייה הקודמים. בעוד שבספר משולבים באמנות ובדיוק פרטים רבים, הקשורים לבעלה אורי, להוריו, ולקיבוץ שבו הם חיים, על מיקה רק ידוע, מליחושי ילדי המשק, שהיא באה "משם", ללא הורים, משפחה, רכוש או שייכות, ואין לאיש עניין לדעת מהיכן באה ומה קרה למשפחתה. כזה היה המצב בארץ ישראל ב-1947, עת פורסם הרומן. היישוב היהודי התעלם מעברם של ניצולי השואה ואלה גזרו על עצמם שתיקה כדי להיקלט במהירות בחברה הישראלית ולהסיר את הזהות הקודמת. כיום, בפרספקטיבה של שנים, נראה כי החברה בתקופה זו הייתה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה, ולא רצתה לדעת, כיצד להתמודד עם כאב השואה.	עריכה - תבנית - שיחה

מאי 2024
1 במאי 2024	דגל אדום מתנופף יום הפועלים הבין-לאומי, הנחוג ב־1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו בעקבות "אירועי היימרקט" בשיקגו במאי 1886. המהומות החלו לאחר שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל־8 שעות. במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו־6 שוטרים. צבעו של הדגל האדום מציין את דמם השפוך.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במאי 2024	אדם הצופה בשמיים, על המאדים, בצהרי היום, יראה את השמיים אדומים ואם הוא יצפה בהם בעת השקיעה, הוא יראה אותם כחולים - בדיוק ההפך ממה שיראה אדם הצופה בשמיים ועומד על כדור הארץ. השקיעה על המאדים נותנת גוון כחול כי האבק הרב הנמצא באטמוספירה הדלילה שלו סופג את האור הכחול ומעביר אותו ישר קדימה, בעוד שאר הצבעים מתפזרים באופן שווה. זאת בניגוד למצב באטמוספירה הסמיכה ודלת האבק של כדור הארץ, ששוברת דווקא את שאר אורכי גלי האור ומסיטה קדימה את האור האדום. בנוסף, השמש השוקעת נראית על המאדים בצורתה האמיתית ולא נראית פחוסה כמו בכדור הארץ, כיוון שהאטמוספירה הדלילה יחסית לא יוצרת את אפקט העיוות הזה. השקיעה בתמונה היא השקיעה הראשונה בצבע שצילם הרובר קיוריוסיטי, השוהה במכתש גייל.	עריכה - תבנית - שיחה
3 במאי 2024	גי דה מופאסאן, בתצלום של נדאר מגדל אייפל נבנה לקראת התערוכה העולמית שנערכה בפריז ב-1889. הציבור הפריזאי סלד תחילה מהמגדל, וקמה תנועת אמנים ואנשי רוח שטענו שהוא "חסר תועלת" ואינו משתלב היטב בנוף הפריזאי. לאחר התערוכה דרש הציבור לפרק את המגדל. הוויכוח בעניין נמשך כעשרים שנה, עד שהוחלט לעשותו "שימושי" על ידי הפיכתו לאנטנת שידור. הסופר הצרפתי גי דה מופאסאן (בתמונה), שנמנה עם המתנגדים למגדל, נהג לשתות כוס קפה בכל בוקר במסעדה שעל המגדל. כששאלוהו מדוע הוא עושה זאת ענה: "זהו המקום היחיד בפריז ממנו לא רואים את המגדל".	עריכה - תבנית - שיחה
4 במאי 2024	מאזניים השוואה לשפות הקרובות לעברית מלמדת שמקור המילה מֹאזְנַיִם בשורש השמי וז"ן, שעניינו שקילה, ולכן מילה זו הייתה צפויה להיכתב "מוֹזְנַיִם". את הכתיב באל"ף מסבירים כאטימולוגיה עממית. מאחר שבעברית העתיקה המילה "מאזניים" הייתה המקרה היחיד שבו נעשה שימוש בשורש וז"ן, הדוברים לא קישרו אותה לשורש זה אלא דווקא ל"אוזניים" הקרובה אליה בצליל, ומכאן קצרה הדרך לשרבוב האל"ף לכתיב המילה. קישור מוטעה זה, הנפוץ גם כיום, הוביל מאוחר יותר ליצירת השורש התנייני אז"ן (ממנו נגזרו למשל המילים: איזן, מאוזן). לאמיתו של דבר, אין כל קשר אטימולוגי בין המילים "מאזניים" ו"אוזניים".	עריכה - תבנית - שיחה
5 במאי 2024	ברומן "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר, במסגרת התלישות שמייצגת מיקה, אין אזכור ממשי לחייה הקודמים. בעוד שבספר משולבים באמנות ובדיוק פרטים רבים, הקשורים לבעלה אורי, להוריו, ולקיבוץ שבו הם חיים, על מיקה רק ידוע, מליחושי ילדי המשק, שהיא באה "משם", ללא הורים, משפחה, רכוש או שייכות, ואין לאיש עניין לדעת מהיכן באה ומה קרה למשפחתה. כזה היה המצב בארץ ישראל ב-1947, עת פורסם הרומן. היישוב היהודי התעלם מעברם של ניצולי השואה ואלה גזרו על עצמם שתיקה כדי להיקלט במהירות בחברה הישראלית ולהסיר את הזהות הקודמת. כיום, בפרספקטיבה של שנים, נראה כי החברה בתקופה זו הייתה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה, ולא רצתה לדעת, כיצד להתמודד עם כאב השואה.	עריכה - תבנית - שיחה
6 במאי 2024	טפיל מסוג ריקציה, הגורם לטיפוס במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הצבא הגרמני למנוע הפצת מחלות מידבקות בקרב חייליו ובפרט ניטר דיווחים על מחלת הטיפוס. צמד רופאים מטעם הצלב האדום בעיירה רוזוואדוב שבפולין, סטניסלב מָטוּלֶביץ' ויוג'ין לזובסקי, העריכו שהכרזה על העיירה כמוקד התפרצות מגפה תמנע מהנאצים להתקרב וכך תגן על הקהילה היהודית מהשמדה. הרופאים הדביקו פולנים לא-יהודים בחיידקים מומתים מסוג Proteus כך שדגימות דם שלהם יגיבו באופן דומה לשל חולי טיפוס. הם נמנעו מלהדביק יהודים, שכן יהודי אשר היה נחשד כחולה היה נורה במקום. זמן קצר מתחילת התרמית הגרמנים הכריזו על הֶסגר על העיירה. לאחר שנה של עבודה משותפת מטולביץ' עזב ולזובסקי המשיך בתרמית שנתיים נוספות. בסוף 1943, בעקבות הלשנה של משתף פעולה פולני, שלח הצבא לאזור משלחת רפואית כדי לבחון את היקף התחלואה. ד"ר לזובסקי חשש מחשיפת התרמית ופגש את המשלחת מחוץ לרוזוואדוב, סעד איתם ודאג לשלב בארוחה גם אלכוהול. הרופא הבכיר נהנה מחברתו של לזובסקי ושלח את הרופאים הזוטרים לבצע את הבדיקות הרפואיות, אך אלו חששו מהטיפוס והסתפקו בבדיקה שטחית והתרמית לא נחשפה. בסוף שנת 1942 חוסל גטו רוזוואדוב, אך בזכות התרמית הצליחו הרופאים לדחות את השמדתם של כ-8,000 איש, יהודים ופולנים, תושבי רוזוואדוב והעיירות היהודיות באזור.	עריכה - תבנית - שיחה
7 במאי 2024	שלוש עשרה מתוך תשע עשרה הנשים שנבחרו לפרלמנט הפיני בשנת 1907, הנשים הראשונות בעולם לכהן בפרלמנט אף שרוב מדינות העולם מכירות בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לתפקידים פוליטיים, רמת הייצוג של נשים בבתי נבחרים בכמעט כל מדינות העולם נמוכה מזו של גברים. בדרך כלל, המדינות שמצטיינות בייצוג גבוה של נשים בפרלמנט הן מדינות סקנדינביה, אך המדינה הראשונה שבה נרשם רוב נשי בבית המחוקקים היא דווקא המדינה האפריקנית רואנדה. לאחר הבחירות שנערכו בה ב־2008 היו בבית הנבחרים הרואנדי 44 נשים מכלל 80 החברים, 24 מתוכן במקומות ששוריינו לנשים. שילוב נשים בפוליטיקה הוא אחד מלקחי רצח העם ברואנדה, והוא מבוסס על ההנחה ששילוב נשים בצמרת יפחית את המתחים האתניים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במאי 2024	שיעים בבחריין מכים את עצמם בחזה ביום עשוראא' האימאם חוסיין בן עלי, נכדו של הנביא מוחמד, נהרג בקרב בכרבלא שבעיראק, ביום העשירי בחודש המוסלמי מוחרם, שנת 61 להג'רה. יום זה מצוין עד היום בקרב השיעים בצום ובטקסי זיכרון וחלק אף מכים ופוצעים את עצמם בחרבות וסכינים עד זוב דם. ישנה מסורת שלפיה קבור ראשו של חוסיין סמוך לבית החולים ברזילי באשקלון. ב־1950 פוצץ צה"ל את המבנה העתיק שהיה במקום, אך מדי שנה מגיעים להתפלל במקום עשרות מאמינים שיעים, בעיקר מהודו ופקיסטן.	עריכה - תבנית - שיחה
9 במאי 2024	תבנית:הידעת? 9 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
10 במאי 2024	תבנית:הידעת? 10 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
11 במאי 2024	תבנית:הידעת? 11 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
12 במאי 2024	תבנית:הידעת? 12 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
13 במאי 2024	תבנית:הידעת? 13 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
14 במאי 2024	תבנית:הידעת? 14 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
15 במאי 2024	תבנית:הידעת? 15 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
16 במאי 2024	תבנית:הידעת? 16 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
17 במאי 2024	תבנית:הידעת? 17 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
18 במאי 2024	תבנית:הידעת? 18 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
19 במאי 2024	תבנית:הידעת? 19 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
20 במאי 2024	תבנית:הידעת? 20 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
21 במאי 2024	תבנית:הידעת? 21 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
22 במאי 2024	תבנית:הידעת? 22 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
23 במאי 2024	תבנית:הידעת? 23 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
24 במאי 2024	תבנית:הידעת? 24 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
25 במאי 2024	תבנית:הידעת? 25 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
26 במאי 2024	תבנית:הידעת? 26 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
27 במאי 2024	תבנית:הידעת? 27 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
28 במאי 2024	תבנית:הידעת? 28 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
29 במאי 2024	תבנית:הידעת? 29 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
30 במאי 2024	תבנית:הידעת? 30 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה
31 במאי 2024	תבנית:הידעת? 31 במאי 2024	עריכה - תבנית - שיחה