איתי אילנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איתי אילנאי
לידה 3 ביוני 1981 (בן 42)
יבנה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראל
עיסוק עיתונאי, סופר, עורך ספרותי
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות 669: סיפורה של יחידה מיוחדת
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איתי אילנאי (נולד ב-3 ביוני 1981) הוא עיתונאי וסופר ישראלי. מתמחה בנושאי צבא, מודיעין וביטחון. משמש כתב התחקירים של העיתון "ישראל היום".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנאי גדל ביבנה ושם סיים את לימודיו בתיכון גינסבורג. בצבא שירת כלוחם ביחידת מגלן. הוא שימש סמל צוות לוחמים והשתתף במבצע "חומת מגן". בשנים 20032005 עבד באגף הביטחון של חברת אל על וניהל את תחנת שנחאי.

בשנת 2007 החל לכתוב ככתב ספורט בעיתון "זמן תל אביב", המקומון של העיתון מעריב. בשנת 2009 עבר לשמש כתב מגזין ועורך מדור התרבות במקומון "ידיעות תל אביב", והחל לפרסם שורה של תחקירים וכתבות מגזין. בשנים 2015–2016 שימש רכז המערכת בתוכנית התחקירים "מבט שני" בערוץ הראשון. בין היתר שימש תחקירן בסרט "האם יש לישראל מוח שלטוני", שעסק במועצה לביטחון לאומי ושודר באפריל 2016.[1]

בספטמבר 2016 החל לעבוד ככתב במוספי סוף השבוע של העיתון ידיעות אחרונות, "7 ימים" ו"המוסף לשבת". שם פרסם שורה של תחקירים, ראיונות וכתבות צבע. בין השאר ראיין את מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במילואים אליעזר צ'ייני מרום, לראשונה מאז נחקר בפרשת הצוללות,[2] וחשף את מעורבותם של יוצאי יחידה 8200 בחברות סייבר הפועלות בשירות ארגוני ביון של מדינות ערביות[3]. בינואר 2022 פרסם כתבה נרחבת ב"מוסף לשבת" ובה פירט את הרפורמה הארגונית שערך דדי ברנע במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.[4] כמו כן חיבר כמה כתבות תחקיר על יחידות מובחרות, בהן מגלן ואגוז[5].

לצד רונן ברגמן היה מעורב בחשיפת עדויות המצביעות על כך שאסון צור הראשון היה פיגוע ולא תאונה[6]. בעקבות החשיפות הללו הקים ראש השב"כ ועדה לבדיקה מחודשת של האסון, הגדול ביותר בתולדות ישראל[7].

אילנאי פרסם שורה של כתבות פרופיל על פוליטיקאים ובהם רון דרמר, בני גנץ, ישראל כ"ץ, יואב גלנט ונפתלי בנט. באוגוסט 2021 פרסם במוסף "7 ימים" ריאיון עם עורך הדין יהודה וינשטיין, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה. היה זה הריאיון הנרחב הראשון שקיים וינשטיין מאז סיים את תפקידו כיועמ"ש.[8] בשנת 2018 כתב אילנאי סדרה של שש כתבות על "הגבריות החדשה" במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות.[9]

בפברואר 2024 החל לשמש כתב התחקירים של העיתון "ישראל היום", שבו הוא גם מגיש פודקאסטים. בתפקידו הוא עוסק רבות במלחמת חרבות ברזל. בין היתר פרסם תחקיר מפורט של ליל 7 באוקטובר 2023[10], חשף את חדירתה של "מחלקת המודיעין הצבאי" של חמאס למצלמות בעוטף עזה[11], ופרסם את סיפורה של יחידת מגלן ב-7 באוקטובר[12].

בשנת 2010 סיים תואר ראשון בתקשורת ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב וב-2018 השלים תואר שני (מחקרי) בתוכנית ללימודי ביטחון ב אותה אוניברסיטה. בתזה שכתב, "מגן ולא יראה?: הגורמים להסדרת מעמדם החוקי של ארגוני ביטחון פנים: המקרה של חוק השב"כ", בחן את הגורמים לחקיקתו של חוק השב"כ.

אילנאי משמש מרצה לתחקיר עיתונאי ולכתיבה מגזינית במסלול לעיתונאות בבית הספר לתקשורת של מכללת ספיר.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו "669: סיפורה של יחידה מיוחדת" יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. הספר מגולל את תהליך הקמתה ותולדותיה של יחידת החילוץ וההצלה של חיל האוויר, שאביו, אבנר אילנאי, היה בין מייסדיה ואחד ממפקדיה הראשונים.[13]

אילנאי ערך את "חייל בכחול", ספרו הביוגרפי של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') אביהו בן נון, שיצא לאור בשנת 2023. נוסף על כך ערך תחקירים לספרים "סיכול ממוקד: המבצעים הגדולים של השב"כ"[14] שראה אור בשנת 2017 בהוצאת ידיעות ספרים, ולספר "ברק: מלחמות חיי,"[15] שיצא בשנת 2015 בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילנאי נשוי למעיין ואב לשתי בנות ובן. תושב הנגב המערבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איתי אילנאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האם יש לישראל מוח שלטוני? | "האם יש לישראל מוח שלטוני"? תחקיר מיוחד ורחב על המועצה לביטחון לאומי, ערב מינוי בעייתי של ראש מל"ל חדש - שכבר מעוכב כמה שבועות. אנו חושפים את תהליכי... | By מבט שני | Facebook, באתר www.facebook.com
  2. ^ אתר למנויים בלבד אמירה לם, רביב גולן, איתי אילנאי, “אני עם חבל על הצוואר”, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בדצמבר 2019
  3. ^ רונן ברגמן, איתי אילנאי, התחקיר המלא: המשחקים המסוכנים של בוגרי 8200, באתר ynet, 18 באוקטובר 2019
  4. ^ איתי אילנאי, דגש על סייבר ושיטות ניהול של היי-טק: המהפכה של ראש המוסד, באתר ynet, 14 בינואר 2022
  5. ^ אתר למנויים בלבד איתי אילנאי, המגלניסטים, באתר "ידיעות אחרונות", 13 באוגוסט 2019
  6. ^ אתר למנויים בלבד איתי אילנאי, "אף ועדה לא מסוגלת להגיד בשבוע ימים מה קרה שם", באתר "ידיעות אחרונות", 10 בדצמבר 2017
  7. ^ איתי אילנאי, יואב זיתון, אסון צור הראשון: ועדת חקירה תוקם בשל "ממצאים חדשים, התחזק החשד לפיגוע", באתר ynet, 25 ביוני 2023
  8. ^ אתר למנויים בלבד איתי אילנאי, ממלכת יהודה, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באוגוסט 2021
  9. ^ איתי אילנאי, האבות החדשים, באתר ynet, 21 בינואר 2018
  10. ^ איתי אילנאי, עיניים עצומות לרווחה: מה קרה בלילה שבו לקה המודיעין הישראלי בעיוורון, ישראל היום
  11. ^ איתי אילנאי, בתוך המודיעין של חמאס: איך ידעו עלינו כל כך הרבה בדרך ל-7 באוקטובר, ישראל היום
  12. ^ איתי אילנאי, בוכריס הקליד בווטסאפ "לוודא כוננות" - ואז התחיל הכאוס: 7 באוקטובר של מגלן, דקה אחרי דקה, ישראל היום
  13. ^ שי לוי, ‏40 שנה ל-669: סיפורה המרתק של יחידת העילית, באתר ‏מאקו‏, 22 בדצמבר 2014
  14. ^ חיסול ממוקד : שב"כ -המבצעים הגדולים / מיכאל בר-זהר, נסים משעל | בר זוהר, מיכאל, 1938- מחבר (משעל, נסים, 1949- (מחבר) ) | משעל, נסים, 1949- (מחבר) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  15. ^ כפיר אילן, ברק. מלחמות חיי, באתר הספרייה הלאומית של ישראל, ‏2015