לוחמות השריון במתקפת הפתע על ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוחמות השריון במתקפת הפתע על ישראל
מערכה: מתקפת הפתע על ישראל (2023)
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריך 7 באוקטובר 2023
קרב לפני הטבח בחולית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום בעיקר חולית וסופה, חבל שלום, ישראל ישראלישראל
הצדדים הלוחמים
כוחות

עשרות מחבלים

אבדות

מעל 50 מחבלים הרוגים

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוחמות השריון במתקפת הפתע על ישראל היה קרב של לוחמות מפלוגת "פרא" מגדוד קרקל נגד מחבלים פלסטינים בהובלת חמאס במתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023. במהלך הקרב, אשר נמשך 17 שעות רצופות, חיילות צה"ל הרגו מעל 50 מחבלים.[1][2]

החיילות הישראליות מהוות את צוותי הטנקים הנשיים הראשונים אי פעם במערב שהשתתפו בלחימה פעילה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שירות נשים בצה"ל

גיוס נשים לתפקידי לחימה בצבא ההגנה לישראל היה תהליך איטי וממושך למדי.[3] התהליך הואץ לאחר 1995, עם פנייתה של אליס מילר לבג"ץ בבקשה לאפשר לה להירשם לקורס טיס.[3] בג"ץ קיבל את העתירה והורה לצה"ל להשוות את זכויות הנשים לאלו של גברים, וכתוצאה מכך נפתחו תפקידי לוחמה רבים לחיילות[3]. חמש שנים לאחר מכן, בשנת 2000, נוצר גדוד קרקל שהיה הגדוד הראשון שכלל נשים לוחמות.[3]

ב-27 באוקטובר 2022 הודיע צבא ההגנה לישראל כי הסתיימו בהצלחה שנתיים של הערכות וניסוי.[4] והוקם צוות שריון נשי. הפלוגה חמושה בטנקי מרכבה סימן 4 ומגנה על מרחב גדר הגבול ישראל–מצרים.[4]

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – מתקפת הפתע על ישראל (2023), הטבח בחולית

במתקפת פתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, 11 מחבלים מארגון הטרור חמאס תקפו את קיבוץ חולית הסמוך לדרום רצועת עזה, והרגו לפחות 13 בני אדם. באותו בוקר צוות הטנק של גדוד קרקל, בפיקודה של סרן קרני גז, היה על הגבול עם מצרים בבסיס ניצנה, כ-40 ק"מ דרומית לרצועת עזה. לאחר קבלת הפקודה, נסעו על גבי טנק מרכבה סימן 4 ומשוריין מסוג נמר צפונה לאורך כביש 232. הטנקים הגיעו לסביבת עוטף עזה לקראת השעה 10:00. על פי עדותה של סמלת טל-שרה, לאחר שראתה את קיבוץ סופה הרוס ושרוף, את כוחות השריון של צה"ל ואת החיילים הפצועים סביבו, ולאחר מכן את הירי הכבד משלושה כיוונים, היא החלה להבין שהן במצב של מלחמה. היא ושאר החיילות בשירות סדיר לא הודרכו בירי תותח 0.50 קליבר מרחוק, ונאלצו לאלתר וללמוד בשטח. הן נכנסו לקרב מול עשרות אנשי חמאס, שהיו חמושים בכלי נשק מסוג AK-47 ו-RPG.[3][5]

הכניסה לקיבוץ חולית

בהמשך, חברו אליהן שני טנקי מרכבה נוספים.[3] טנק אחד הושאר ליד גדר הגבול הפרוצה, כדי לחסום את תנועת מחבלי החמאס. טנק שלישי מבסיס ניצנה, בפיקודה של סמלת אופיר, הגיע שעתיים לאחר מכן. הטנק הראשון והמשוריין היו מוקפים בעשרות מחבלי חמאס חמושים ב-RPG וכלי נשק נוספים. חלק ממחבלי חמאס נהרגו והיתר נסוגו לאחור, לצידה העזתי של גדר הגבול.

אחד מטנקי המרכבה בפיקודה של סגן מיכל נשלח לסייע לכוחות בקיבוץ סופה, לוחמות הטנק נלחמו לצד לוחמי לוט"ר אילת, וחיסלו שני אנשי חמאס.[3][5][6]

במקביל, מפקדת הפלוגה, סרן קרני, עברה מרכב הנמר המשוריין לטנק, ונלחמה עם הצוות בקיבוץ חולית ובסביבתו. יחד עם צוות פלד, יחידת התערבות מובחרת ללוחמה בטרור הן חיסלו עשרות אנשי חמאס.[2] הטנק בפיקודה של סרן קרני עבר את השער הראשי הסגור של הקיבוץ ודרס שני מחבלי חמאס שהיו במארב בצד הדרך. הן הצליחו להדוף את המשך ההתקפה של חמאס ולמנוע את הטבח בקיבוץ. בסך הכול נמשך הקרב בהשתתפות הפלוגה של סרן קרני כ-7 שעות. בקרב השתתפו שבע לוחמות: סמ"ר הגר, סמ"ר הילה, סמ"ר במילואים טל שרה, סגן מיכל, סרן קרני, סמלת אופיר ורב"ט תמר, שהצליחו לחסל כ-15 מחבלי חמאס.[3]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני צה"ל, החיילות היו צוותי הטנקים הראשונים הנשיים אי פעם במערב, שהשתתפו בלחימה פעילה[7], אשר נמשכה 17 שעות. כפי שציין מנהל איגוד ההגנה האוסטרלי, ניל ג'יימס, זו הייתה ככל הנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה שיחידת שריון נשית השתתפה במלחמה.[8]

ב-28 בנובמבר 2023 נפגש הרמטכ"ל הרצי הלוי עם צוותי טנקים אלו והדגיש:[9]

כמו שאתם מכירים, ובעיקר מכירות, יש שיח בחברה הישראלית בשנים האחרונות, על האם נכון או לא נכון שנשים תהיינה בשירות קרבי. אני אומר לכן, לפעמים צריך לדבר הרבה כדי להסביר משהו. ניסינו את זה בהכשרות, ניסינו את זה באימונים, ניסינו את זה בפעילות מבצעית בשגרה. אבל כאן, קיבלנו תשובה שהיא ללא מילים, תשובה של עשייה ושל לחימה.

מפקד חטיבת פארן, אל"ם שמר רביב, אמר בראיון לערוץ 12 שבזכות פעולותן נמנעה גם תקיפה דרומית יותר.[1]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2024 זכו הטנקיסטיות שלחמו בקרב וחברותיהן לפלוגה באות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024.[10]

תעודת ד"ר לשם כבוד הוענקה למפקדת הפלגה סרן קרני גז מטעם אוניברסיטת רייכמן[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "All-woman Israeli Tank Crews Killed 50 Terrorists Over 17 Hours of Combat on October 7". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2023-12-21.
  2. ^ 1 2 אילנה קוריאל, במקצועיות וקור רוח, הטנקיסטיות נלחמו והצילו יישובים מטבח: "מגיע להן צל"ש", באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 All-Female IDF Tank Crew Makes History During October 7 Battles at Israel
  4. ^ 1 2 "IDF to deploy all-female tank crews after two-year trial deemed a success". The Times of Israel. אורכב מ-המקור ב-2023-11-28. נבדק ב-2023-11-29.
  5. ^ 1 2 דני קושמרו, ‏"פשוט דורסת את המחבלים וממשיכה הלאה": הטנקיסטיות שהצילו קיבוץ, באתר ‏מאקו‏, 25 בנובמבר 2023
  6. ^ אמיר בוחבוט‏, הטנקיסטיות שחיסלו עשרות מחבלים: "הוכחנו מה אנחנו מסוגלות לעשות", באתר וואלה‏, 24 בנובמבר 2023
  7. ^ "All-woman Israeli Tank Crews Killed 50 Terrorists Over 17 Hours of Combat on October 7". Haaretz. ארכיון מ-2023-11-26. נבדק ב-2023-11-28.
  8. ^ "'My Insta blew up': Feminism and tank warfare in Israel". 27 בנובמבר 2023. אורכב מ-המקור ב-2023-11-27. נבדק ב-2023-11-29. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ יואב זיתון, הרמטכ"ל פגש את הטנקיסטיות: "יש שיח על שירות קרבי לנשים, וקיבלנו תשובה ללא מילים", באתר ynet, 28 בנובמבר 2023
  10. ^ אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות 2024, באתר www.peres-center.org
  11. ^ ליאור נוביק, ‏לתפארת מדינת ישראל: הענקת דוקטור לשם כבוד בסימן גבורה ישראלית, באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2024