מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '85.64.148.153' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | true |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 535 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'טכנולוגיה' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'טכנולוגיה' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => '2A06:C701:9F19:1700:40C4:A86C:977A:89B7',
1 => 'אקסינו',
2 => '109.186.71.252',
3 => 'אלעדב.',
4 => '2A0D:6FC7:207:8A96:4CCC:7A1B:29AD:7A86',
5 => '2001:4CD0:AC48:29CA:E928:10:8C05:ED4E',
6 => '2001:4CD0:AC42:76CA:E928:10:8C05:ED4E',
7 => 'Hello513',
8 => 'Eladkarmel',
9 => 'ויקיטכני'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 656664141 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 7089794 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '{{תקציר פורטל|טכנולוגיה}}
'''טכנולוגיה''' היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות ו[[צורך|צרכים]], תוך ניצול חידושי ה[[מדע]]. הטכנולוגיה כוללת אומניות תעשייתיות מגוונות. היא עושה שימוש ב[[כלי]]ם, [[מכונה|מכונות]], [[חומרה]], [[תוכנה]], שיטות ומערכות אשר חקרם ותכנונם הוא הבסיס למדעי ה[[הנדסה]] השונים. התפתחויות וחידושים טכנולוגיים כרוכים באופן הדוק עם התפתחות ה[[היסטוריה]], ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וה[[כלכלה]] ה[[אנושות|אנושיים]]. לחידושי הטכנולוגיה ישנם גם השפעות על ה[[מדעי הסביבה|סביבה]] וה[[אקולוגיה]].
טכנולוגיות מקוטלגות הן לפי התחום המדעי עליו הן מסתמכות והן לפי הענפים התעשייתיים שהן משרתות. כך, טכנולוגיות המתבססות על התכונות הפיזיקליות של ה[[חשמל]] שייכות לתחום של [[הנדסת חשמל]] וטכנולוגיות המתבססות על מדעי ה[[כימיה]] שייכות ל[[הנדסה כימית]]. דוגמאות לתחומים טכנולוגיים לפי ענף תעשייתי הן [[הנדסה אזרחית]], [[הנדסת תחבורה]], [[הנדסת אווירונאוטיקה]] ו[[:קטגוריה:טכנולוגיה צבאית|טכנולוגיה צבאית]]. בנוסף קיימת חלוקה כללית לפי רמת המורכבות של הטכנולוגיה, המגדירה מצד אחד "טכנולוגיה נמוכה" או "טכנולוגיה מסורתית" (Low-tech) ומן הצד השני [[טכנולוגיה עילית]] (High Tech).
מקור המילה מ[[יוונית]]: "Τεχνο" (טכנו) – [[אומנות (מלאכה)|אומנות]], "Λογία" (לוגיה) – תורה; כלומר: תורת האומנות.
== היסטוריה ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[היסטוריה של הטכנולוגיה]]}}סוציולוגים ואנתרופולוגים אשר עסקו ב[[אבולוציה חברתית ותרבותית|אבולוציה החברתית והתרבותית]] כגון [[לואיס הנרי מורגן]], [[לזלי וייט]], ו[[גרהרד לנסקי]], טענו שההתקדמות הטכנולוגית היא הגורם העיקרי להתפתחות התרבות האנושית. לפי התאוריה של מורגן ישנם שלושה שלבים עיקריים באבולוציה החברתית - פראיות, ברבריות ותרבות ([[ציוויליזציה]]). לפי תאוריה זו, ההתקדמות האנושית נחלקת לציוני דרך טכנולוגיים - לדוגמה: בשלב הפראי ([[טכנולוגיה פרה היסטורית]]) היכולת להבעיר [[אש]], היכולת להשתמש ב[[חץ וקשת|קשתות]] והיכולת ליצור [[קדרות|כלי חרס]] - בשלב הברברי [[ביות בעלי חיים]], [[חקלאות]] וייצור כלי מתכת - ובשלב התרבותי היכולת לקרוא ולכתוב. לנסקי הגדיר את הטכנולוגיה כיכולת ליצור ולהשתמש ב[[מידע]]. הוא טען כי ככל שיש לחברה כלשהי יותר מידע ו[[ידע]] (במיוחד כאלו המועילים לשליטה על הסביבה הטבעית), היא תהיה יותר מפותחת ומתקדמת
אפשר להגדיר את ראשית הטכנולוגיה, מאז שהאדם המציא כלים. הכלים הראשונים שנמצאו להם עדויות הם [[כלי אבן]] וכלי עצם פרהיסטוריים. מידת התחכום הדרושה לייצור טכנולוגיות משמשת גם כמדד לרמת ההתפתחות של חברה. ארכאולוגים מסווגים תקופות התפתחותיות לפי מידת תחכום זו. למשל: [[תקופת האבן]], [[תקופת הנחושת]] וכיוצא בזה.
המצאת ספינות ה[[קאראק]] וה[[קרוולה]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] ב[[חצי האי האיברי]] הוביל לתחילת [[עידן התגליות]], בין תחילת המאה ה-15 ועד תחילת [[המאה ה-17]].
פיתוח והפצת [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] על ידי [[ג'יימס ואט]] בשנת [[1774]] היה הכוח המניע של [[המהפכה התעשייתית]] אשר הוביל לשינויים חברתיים וכלכליים שהתחוללו ב[[הממלכה המאוחדת|אנגליה]] ואחר–כך ביתר [[מדינה|מדינות]] [[אירופה]] וב[[ארצות הברית]], החל מאמצע [[המאה השמונה עשרה]] ועד מחצית [[המאה התשע עשרה]].
קצב הפיתוח הטכנולוגי התקדם בקצב מהיר במהלך המאה ה-20 בתחומים רבים, במיוחד תחבורה, חלל, ביטחון, אנרגיה ותקשורת. אחד מהגורמים שגרמו לפיתוחה המואץ של הטכנולוגיה מהמאה ה-20 והלאה, היא יכולת ה[[מזעור]].
ההתפתחויות הטכנולוגיות במאה ה-21 ממשיכות ביתר שאת וכוללות בין היתר את חקר ה[[ננוטכנולוגיה]], [[הנדסת ביוטכנולוגיה]], [[היתוך גרעיני]] (ראו [[פרויקט איטר]]), טכנולוגיות דלק אלטרנטיביות (לדוגמה: [[תא דלק|תאי דלק]], [[מכונית חשמלית|מכוניות חשמליות]]), [[מכונית אוטונומית|רכב אוטונומי]], [[מוליכות-על]], [[מחשב קוונטי|מחשוב קוואנטי]], ופריצות דרך בתחום [[בינה מלאכותית|הבינה המלאכותית]].
== מחזור חיי טכנולוגיה ==
{{הפניה לערך מורחב|מחזור חיי טכנולוגיה}}
[[קובץ:Tecnology Life Cycle.png|ממוזער|מחזור חיי הטכנולוגיה]]
מחזור חיי טכנולוגיה - (Technology Life Cycle (TLC - עוסק בזמן ובעלות פיתוח הטכנולוגיה. יתן להגן במהלך המחזור חיי הטכנולוגיה באמצעות [[פטנט]]ים או [[סימן מסחר|סימנים מסחריים]] על מנת להאריך את המחזור וכדי למקסם את הרווח ממנו. פיתוח מוצר או תהליך תחרותי יכולים להשפיע משמעותית על אורך החיים של הטכנולוגיה, ולהפוך אותו לקצר יותר. באותה מידה, אובדן זכויות ה[[קניין רוחני|קניין הרוחני]] באמצעות התדיינות משפטית או אובדן האלמנטים הסודיים (אם יש כאלה) עשוי גם לגרום לקיצור אורך החיים של הטכנולוגיה. לפיכך, ניכר כי ניהול ה- TLC הוא פן חשוב בפיתוח הטכנולוגי.
ה- TLC כמורכב מארבעה שלבים:
1. "'''שלב המחקר והפיתוח" ([[מחקר ופיתוח|מו"פ]])''' (מכונה לעיתים "קצה מדמם") כאשר הכנסות מתשומות שליליות והסיכויים לכישלון גבוהים
2. "'''שלב העלייה"''' שלב ההתאוששות, בשלב זה כוסו עלויות המחקר והפיתוח והטכנולוגיה מתחילה להתבסס וחולפת על פני נקודה A (מכונה לעיתים "חוד החנית")
3. "'''שלב הבגרות"''' בשלב זה הרווחים מהטכנולוגיה גבוהים ויציבים, האזור נמצא ברוויה (מסומן באות - M )
4. "'''שלב הירידה"''' (או שלב הדעיכה), נמצא אחרי נקודה D השלב זה מתחילה ירידה בתשואות הון והתועלת המתקבלת מעצם השימוש בטכנולוגיה.
לחברת [[גרטנר (חברה)|גרטנר]] מודל משלה המתייחס למחזור חיי טכנולוגיות, הכולל התייחסות לטכנולוגיות עתידניות- ה"[[הייפ סייקל]]", המציג באופן חזותי את מצב הבשלות של טכנולוגיות שונות דרך חמישה שלבים, ומהווה מדד לידע וכלי ל[[ניהול סיכונים]] שכרוכים באימוץ או בהשקעה בטכנולוגיות השונות.
== אתגרים הקשורים לטכנולוגיה ==
קיימות כמה סוגיות ובעיות חברתיות ונפשיות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה, למשל:
# הפיכת הטכנולוגיה לערך כשלעצמה, ונטרול כושר השיפוט ההומני לגבי ההקשר הרחב של בעיות היחיד והחברה. על כך כתב [[זיגמונט באומן]], [[סוציולוג]], חוקר [[תרבות הצריכה]] הפוסט-מודרנית, כי {{ציטוטון|הטכנולוגיה אינה באה לפתור היום בעיות; עצם זמינותה של טכנולוגיה נתונה היא שמגדירה מחדש חלקים שונים של המציאות האנושית כבעיות התובעות פתרון}}.{{הערה|זיגמונט באומן, '''מודרניות והשואה''', תרגם: יניב פרקש, [[הוצאת רסלינג]], 2013, עמ' 303-304}} לדעת באומן, הפיכת הטכנולוגיה לכל יכולה מלווה במהלך תרבותי מקביל, של ריקון העולם ממשמעות (ניהיליזם). בהקשר של העידן הפוסט-הומניסטי, כונה החלק בטכנולוגיה (למשל רעיונות ה"סינגולריות" של [[ריי קורצווייל]]) המבקש להפוך את האדם ליצור "משודרג" ואחר מהאדם המוכר היום, בשם "טכנולוציה".{{הערה|{{מוסף שבת|נדב ברמן שיפמן|בדרך לחיסול האדם|2015/10/09/בדרך-לחיסול-האדם-נדב-ברמן-שיפמן|כ"ז תשרי התשע"ו, עמ' 16-17}} – על שדרוג האדם כבעיה יהודית ואנושית}}
# "[[טכנופוביה]]" - הפחד מפני טכנולוגיה (עלול להתרחש במקרה של יחידים שאינם כשירים להשתמש בטכנולוגיות שונות. התוצאה של פחד כזה עלולה להיות "טכנו-סְטְרֶס", [[דחק]] – האדם הטכנולוגי יקרוס תחת גודש ה[[מידע]] של עידן המדיה, ולכך התוצאה תהיה קיטוע חברתי, התמוטטות ה[[דמוקרטיה]], שקיעה של החינוך וטיפוח הדמגוגים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/507631|הכותב=אריאל גביש|כותרת=נוקאאוט טכני|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=05.10.2017|תאריך_וידוא=2021-04-18}}</ref>
# [[התמכרות]] – סכנת ההשתעבדות לעולם הווירטואלי, על חשבון העולם הממשי, תוך זניחת הקשרי החיים (משפחה, חברים) החיוניים לאושרו של האדם.
# [[בינה מלאכותית]] - קפיצת המדרגה המשמעותית ב[[פיתוח מונחה-בדיקות|פיתוח]] של יישומי בינה מלאכותית, נותנת את אותותיה בתחומי חיים רבים ומעלה סוגיות מוסריות ועקרוניות, ומדגישה ואת הצורך לגבש מדיניות בתחום. הדבר הוביל בשנים האחרונות לצמיחה בתחום מחקרי מדיניות לגבי השפעת הבינה מלאכותית והצעות ל[[אסדרה|אסדרתה]], בהקשרי יחסים בינלאומיים וביטחון, סייבר, בריאות, מוסר ועוד.{{הערה|[https://www.inss.org.il/he/subjects_tags/advanced-technologies-and-national-security/]}}
== ראו גם ==
* [[המצאה]]
* [[עתידנות]]
* [[דטרמיניזם טכנולוגי]]
* [[מדע, טכנולוגיה וחברה]]
* [[ביומימטיקה]]
* [[מודיעין טכנולוגי]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=טכנולוגיה|ויקישיתוף=Category:Technology|ויקימילון=טכנולוגי|ויקימילון 2=טכנולוגיה}}
* {{הרעיונות|technology|טכנולוגיה}}
* {{אבני דרך|3312|עשר ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות}}
* {{ynet|ד"ר יובל דרור, גליליאו|מסע בעקבות "טכנולוגיה" - חלק ב'|3713420|10 במאי 2009}}
* [http://www.ted.com/talks/neil_harbisson_i_listen_to_color.html אני מקשיב לצבעים] - השפעת הטכנולוגיה על התפיסה החושית. {{וידאו}}
* [http://www.ted.com/talks/lang/heb/amber_case_we_are_all_cyborgs_now.html אמבר קייס: כולנו סייבורגים עכשיו] - השפעת הטכנולוגיה על התרבות האנושית {{וידאו}}
* [http://www.ted.com/talks/cynthia_breazeal_the_rise_of_personal_robots.html סינטיה בראזל: עלייתם של רובוטים לשימוש אישי] – הרצאה באנגלית מאתר [http://www.ted.com/ TED] עם כתוביות בעברית {{וידאו}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=gVLTfDmKBAk בקירוב גס #14 - האם טכנולוגיה אי פעם תעבוד?] - על הקושי בהגדרת המושג טכנולוגיה {{וידאו}}
* {{אנשים ומחשבים|אמיר עוז|פחות זה יותר: טרנד המינימליזם והשפעתו על מוצרים טכנולוגיים|284220|7 בפברואר 2019}}
* {{וואלה!|אסור לפספס|מקלטות וידאו לדיסקטים: הטכנולוגיה שכבר הספקתם לשכוח|3245000|07 ביולי 2019}}
* {{בריטניקה}}
* יוחאי עתריה, [https://alaxon.co.il/article/אלילי-הטכנולוגיה-השתגעו/ אלילי הטכנולוגיה השתגעו], באתר אלכסון 16 במרץ 2020
* יוחאי עתריה, '''[https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-965-541-241-3 האלביתי והטכנולוגיה: בניסיון לחקות את מעשה הבריאה]''', [[הוצאת פרדס]], 2022.
* {{וואלה!||נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי אבן לשחיקה על ידי אבות אבותינו|3407559|27 בדצמבר 2020}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007563484305171|טכנולוגיה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '{{תקציר פורטל|טכנולוגיה}}
'''חחחחחחחחלללללחחחחה''' היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות ו[[צורך|צרכים]], תוך ניצול חידושי ה[[מדע]]. הטכנולוגיה כוללת אומניות תעשייתיות מגוונות. היא עושה שימוש ב[[כלי]]ם, [[מכונה|מכונות]], [[חומרה]], [[תוכנה]], שיטות ומערכות אשר חקרם ותכנונם הוא הבסיס למדעי ה[[הנדסה]] השונים. התפתחויות וחידושים טכנולוגיים כרוכים באופן הדוק עם התפתחות ה[[היסטוריה]], ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וה[[כלכלה]] ה[[אנושות|אנושיים]]. לחידושי הטכנולוגיה ישנם גם השפעות על ה[[מדעי הסביבה|סביבה]] וה[[אקולוגיה]].
טכנולוגיות מקוטלגות הן לפי התחום המדעי עליו הן מסתמכות והן לפי הענפים התעשייתיים שהן משרתות. כך, טכנולוגיות המתבססות על התכונות הפיזיקליות של ה[[חשמל]] שייכות לתחום של [[הנדסת חשמל]] וטכנולוגיות המתבססות על מדעי ה[[כימיה]] שייכות ל[[הנדסה כימית]]. דוגמאות לתחומים טכנולוגיים לפי ענף תעשייתי הן [[הנדסה אזרחית]], [[הנדסת תחבורה]], [[הנדסת אווירונאוטיקה]] ו[[:קטגוריה:טכנולוגיה צבאית|טכנולוגיה צבאית]]. בנוסף קיימת חלוקה כללית לפי רמת המורכבות של הטכנולוגיה, המגדירה מצד אחד "טכנולוגיה נמוכה" או "טכנולוגיה מסורתית" (Low-tech) ומן הצד השני [[טכנולוגיה עילית]] (High Tech).
מקור המילה מ[[יוונית]]: "Τεχνο" (טכנו) – [[אומנות (מלאכה)|אומנות]], "Λογία" (לוגיה) – תורה; כלומר: תורת האומנות.
== היסטוריה ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[היסטוריה של הטכנולוגיה]]}}סוציולוגים ואנתרופולוגים אשר עסקו ב[[אבולוציה חברתית ותרבותית|אבולוציה החברתית והתרבותית]] כגון [[לואיס הנרי מורגן]], [[לזלי וייט]], ו[[גרהרד לנסקי]], טענו שההתקדמות הטכנולוגית היא הגורם העיקרי להתפתחות התרבות האנושית. לפי התאוריה של מורגן ישנם שלושה שלבים עיקריים באבולוציה החברתית - פראיות, ברבריות ותרבות ([[ציוויליזציה]]). לפי תאוריה זו, ההתקדמות האנושית נחלקת לציוני דרך טכנולוגיים - לדוגמה: בשלב הפראי ([[טכנולוגיה פרה היסטורית]]) היכולת להבעיר [[אש]], היכולת להשתמש ב[[חץ וקשת|קשתות]] והיכולת ליצור [[קדרות|כלי חרס]] - בשלב הברברי [[ביות בעלי חיים]], [[חקלאות]] וייצור כלי מתכת - ובשלב התרבותי היכולת לקרוא ולכתוב. לנסקי הגדיר את הטכנולוגיה כיכולת ליצור ולהשתמש ב[[מידע]]. הוא טען כי ככל שיש לחברה כלשהי יותר מידע ו[[ידע]] (במיוחד כאלו המועילים לשליטה על הסביבה הטבעית), היא תהיה יותר מפותחת ומתקדמת
אפשר להגדיר את ראשית הטכנולוגיה, מאז שהאדם המציא כלים. הכלים הראשונים שנמצאו להם עדויות הם [[כלי אבן]] וכלי עצם פרהיסטוריים. מידת התחכום הדרושה לייצור טכנולוגיות משמשת גם כמדד לרמת ההתפתחות של חברה. ארכאולוגים מסווגים תקופות התפתחותיות לפי מידת תחכום זו. למשל: [[תקופת האבן]], [[תקופת הנחושת]] וכיוצא בזה.
המצאת ספינות ה[[קאראק]] וה[[קרוולה]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] ב[[חצי האי האיברי]] הוביל לתחילת [[עידן התגליות]], בין תחילת המאה ה-15 ועד תחילת [[המאה ה-17]].
פיתוח והפצת [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] על ידי [[ג'יימס ואט]] בשנת [[1774]] היה הכוח המניע של [[המהפכה התעשייתית]] אשר הוביל לשינויים חברתיים וכלכליים שהתחוללו ב[[הממלכה המאוחדת|אנגליה]] ואחר–כך ביתר [[מדינה|מדינות]] [[אירופה]] וב[[ארצות הברית]], החל מאמצע [[המאה השמונה עשרה]] ועד מחצית [[המאה התשע עשרה]].
קצב הפיתוח הטכנולוגי התקדם בקצב מהיר במהלך המאה ה-20 בתחומים רבים, במיוחד תחבורה, חלל, ביטחון, אנרגיה ותקשורת. אחד מהגורמים שגרמו לפיתוחה המואץ של הטכנולוגיה מהמאה ה-20 והלאה, היא יכולת ה[[מזעור]].
ההתפתחויות הטכנולוגיות במאה ה-21 ממשיכות ביתר שאת וכוללות בין היתר את חקר ה[[ננוטכנולוגיה]], [[הנדסת ביוטכנולוגיה]], [[היתוך גרעיני]] (ראו [[פרויקט איטר]]), טכנולוגיות דלק אלטרנטיביות (לדוגמה: [[תא דלק|תאי דלק]], [[מכונית חשמלית|מכוניות חשמליות]]), [[מכונית אוטונומית|רכב אוטונומי]], [[מוליכות-על]], [[מחשב קוונטי|מחשוב קוואנטי]], ופריצות דרך בתחום [[בינה מלאכותית|הבינה המלאכותית]].
== מחזור חיי טכנולוגיה ==
{{הפניה לערך מורחב|מחזור חיי טכנולוגיה}}
[[קובץ:Tecnology Life Cycle.png|ממוזער|מחזור חיי הטכנולוגיה]]
מחזור חיי טכנולוגיה - (Technology Life Cycle (TLC - עוסק בזמן ובעלות פיתוח הטכנולוגיה. יתן להגן במהלך המחזור חיי הטכנולוגיה באמצעות [[פטנט]]ים או [[סימן מסחר|סימנים מסחריים]] על מנת להאריך את המחזור וכדי למקסם את הרווח ממנו. פיתוח מוצר או תהליך תחרותי יכולים להשפיע משמעותית על אורך החיים של הטכנולוגיה, ולהפוך אותו לקצר יותר. באותה מידה, אובדן זכויות ה[[קניין רוחני|קניין הרוחני]] באמצעות התדיינות משפטית או אובדן האלמנטים הסודיים (אם יש כאלה) עשוי גם לגרום לקיצור אורך החיים של הטכנולוגיה. לפיכך, ניכר כי ניהול ה- TLC הוא פן חשוב בפיתוח הטכנולוגי.
ה- TLC כמורכב מארבעה שלבים:
1. "'''שלב המחקר והפיתוח" ([[מחקר ופיתוח|מו"פ]])''' (מכונה לעיתים "קצה מדמם") כאשר הכנסות מתשומות שליליות והסיכויים לכישלון גבוהים
2. "'''שלב העלייה"''' שלב ההתאוששות, בשלב זה כוסו עלויות המחקר והפיתוח והטכנולוגיה מתחילה להתבסס וחולפת על פני נקודה A (מכונה לעיתים "חוד החנית")
3. "'''שלב הבגרות"''' בשלב זה הרווחים מהטכנולוגיה גבוהים ויציבים, האזור נמצא ברוויה (מסומן באות - M )
4. "'''שלב הירידה"''' (או שלב הדעיכה), נמצא אחרי נקודה D השלב זה מתחילה ירידה בתשואות הון והתועלת המתקבלת מעצם השימוש בטכנולוגיה.
לחברת [[גרטנר (חברה)|גרטנר]] מודל משלה המתייחס למחזור חיי טכנולוגיות, הכולל התייחסות לטכנולוגיות עתידניות- ה"[[הייפ סייקל]]", המציג באופן חזותי את מצב הבשלות של טכנולוגיות שונות דרך חמישה שלבים, ומהווה מדד לידע וכלי ל[[ניהול סיכונים]] שכרוכים באימוץ או בהשקעה בטכנולוגיות השונות.
== אתגרים הקשורים לטכנולוגיה ==
קיימות כמה סוגיות ובעיות חברתיות ונפשיות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה, למשל:
# הפיכת הטכנולוגיה לערך כשלעצמה, ונטרול כושר השיפוט ההומני לגבי ההקשר הרחב של בעיות היחיד והחברה. על כך כתב [[זיגמונט באומן]], [[סוציולוג]], חוקר [[תרבות הצריכה]] הפוסט-מודרנית, כי {{ציטוטון|הטכנולוגיה אינה באה לפתור היום בעיות; עצם זמינותה של טכנולוגיה נתונה היא שמגדירה מחדש חלקים שונים של המציאות האנושית כבעיות התובעות פתרון}}.{{הערה|זיגמונט באומן, '''מודרניות והשואה''', תרגם: יניב פרקש, [[הוצאת רסלינג]], 2013, עמ' 303-304}} לדעת באומן, הפיכת הטכנולוגיה לכל יכולה מלווה במהלך תרבותי מקביל, של ריקון העולם ממשמעות (ניהיליזם). בהקשר של העידן הפוסט-הומניסטי, כונה החלק בטכנולוגיה (למשל רעיונות ה"סינגולריות" של [[ריי קורצווייל]]) המבקש להפוך את האדם ליצור "משודרג" ואחר מהאדם המוכר היום, בשם "טכנולוציה".{{הערה|{{מוסף שבת|נדב ברמן שיפמן|בדרך לחיסול האדם|2015/10/09/בדרך-לחיסול-האדם-נדב-ברמן-שיפמן|כ"ז תשרי התשע"ו, עמ' 16-17}} – על שדרוג האדם כבעיה יהודית ואנושית}}
# "[[טכנופוביה]]" - הפחד מפני טכנולוגיה (עלול להתרחש במקרה של יחידים שאינם כשירים להשתמש בטכנולוגיות שונות. התוצאה של פחד כזה עלולה להיות "טכנו-סְטְרֶס", [[דחק]] – האדם הטכנולוגי יקרוס תחת גודש ה[[מידע]] של עידן המדיה, ולכך התוצאה תהיה קיטוע חברתי, התמוטטות ה[[דמוקרטיה]], שקיעה של החינוך וטיפוח הדמגוגים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/507631|הכותב=אריאל גביש|כותרת=נוקאאוט טכני|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=05.10.2017|תאריך_וידוא=2021-04-18}}</ref>
# [[התמכרות]] – סכנת ההשתעבדות לעולם הווירטואלי, על חשבון העולם הממשי, תוך זניחת הקשרי החיים (משפחה, חברים) החיוניים לאושרו של האדם.
# [[בינה מלאכותית]] - קפיצת המדרגה המשמעותית ב[[פיתוח מונחה-בדיקות|פיתוח]] של יישומי בינה מלאכותית, נותנת את אותותיה בתחומי חיים רבים ומעלה סוגיות מוסריות ועקרוניות, ומדגישה ואת הצורך לגבש מדיניות בתחום. הדבר הוביל בשנים האחרונות לצמיחה בתחום מחקרי מדיניות לגבי השפעת הבינה מלאכותית והצעות ל[[אסדרה|אסדרתה]], בהקשרי יחסים בינלאומיים וביטחון, סייבר, בריאות, מוסר ועוד.{{הערה|[https://www.inss.org.il/he/subjects_tags/advanced-technologies-and-national-security/]}}
== ראו גם ==
* [[המצאה]]
* [[עתידנות]]
* [[דטרמיניזם טכנולוגי]]
* [[מדע, טכנולוגיה וחברה]]
* [[ביומימטיקה]]
* [[מודיעין טכנולוגי]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=טכנולוגיה|ויקישיתוף=Category:Technology|ויקימילון=טכנולוגי|ויקימילון 2=טכנולוגיה}}
* {{הרעיונות|technology|טכנולוגיה}}
* {{אבני דרך|3312|עשר ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות}}
* {{ynet|ד"ר יובל דרור, גליליאו|מסע בעקבות "טכנולוגיה" - חלק ב'|3713420|10 במאי 2009}}
* [http://www.ted.com/talks/neil_harbisson_i_listen_to_color.html אני מקשיב לצבעים] - השפעת הטכנולוגיה על התפיסה החושית. {{וידאו}}
* [http://www.ted.com/talks/lang/heb/amber_case_we_are_all_cyborgs_now.html אמבר קייס: כולנו סייבורגים עכשיו] - השפעת הטכנולוגיה על התרבות האנושית {{וידאו}}
* [http://www.ted.com/talks/cynthia_breazeal_the_rise_of_personal_robots.html סינטיה בראזל: עלייתם של רובוטים לשימוש אישי] – הרצאה באנגלית מאתר [http://www.ted.com/ TED] עם כתוביות בעברית {{וידאו}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=gVLTfDmKBAk בקירוב גס #14 - האם טכנולוגיה אי פעם תעבוד?] - על הקושי בהגדרת המושג טכנולוגיה {{וידאו}}
* {{אנשים ומחשבים|אמיר עוז|פחות זה יותר: טרנד המינימליזם והשפעתו על מוצרים טכנולוגיים|284220|7 בפברואר 2019}}
* {{וואלה!|אסור לפספס|מקלטות וידאו לדיסקטים: הטכנולוגיה שכבר הספקתם לשכוח|3245000|07 ביולי 2019}}
* {{בריטניקה}}
* יוחאי עתריה, [https://alaxon.co.il/article/אלילי-הטכנולוגיה-השתגעו/ אלילי הטכנולוגיה השתגעו], באתר אלכסון 16 במרץ 2020
* יוחאי עתריה, '''[https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-965-541-241-3 האלביתי והטכנולוגיה: בניסיון לחקות את מעשה הבריאה]''', [[הוצאת פרדס]], 2022.
* {{וואלה!||נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי אבן לשחיקה על ידי אבות אבותינו|3407559|27 בדצמבר 2020}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007563484305171|טכנולוגיה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -1,4 +1,4 @@
{{תקציר פורטל|טכנולוגיה}}
-'''טכנולוגיה''' היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות ו[[צורך|צרכים]], תוך ניצול חידושי ה[[מדע]]. הטכנולוגיה כוללת אומניות תעשייתיות מגוונות. היא עושה שימוש ב[[כלי]]ם, [[מכונה|מכונות]], [[חומרה]], [[תוכנה]], שיטות ומערכות אשר חקרם ותכנונם הוא הבסיס למדעי ה[[הנדסה]] השונים. התפתחויות וחידושים טכנולוגיים כרוכים באופן הדוק עם התפתחות ה[[היסטוריה]], ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וה[[כלכלה]] ה[[אנושות|אנושיים]]. לחידושי הטכנולוגיה ישנם גם השפעות על ה[[מדעי הסביבה|סביבה]] וה[[אקולוגיה]].
+'''חחחחחחחחלללללחחחחה''' היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות ו[[צורך|צרכים]], תוך ניצול חידושי ה[[מדע]]. הטכנולוגיה כוללת אומניות תעשייתיות מגוונות. היא עושה שימוש ב[[כלי]]ם, [[מכונה|מכונות]], [[חומרה]], [[תוכנה]], שיטות ומערכות אשר חקרם ותכנונם הוא הבסיס למדעי ה[[הנדסה]] השונים. התפתחויות וחידושים טכנולוגיים כרוכים באופן הדוק עם התפתחות ה[[היסטוריה]], ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וה[[כלכלה]] ה[[אנושות|אנושיים]]. לחידושי הטכנולוגיה ישנם גם השפעות על ה[[מדעי הסביבה|סביבה]] וה[[אקולוגיה]].
טכנולוגיות מקוטלגות הן לפי התחום המדעי עליו הן מסתמכות והן לפי הענפים התעשייתיים שהן משרתות. כך, טכנולוגיות המתבססות על התכונות הפיזיקליות של ה[[חשמל]] שייכות לתחום של [[הנדסת חשמל]] וטכנולוגיות המתבססות על מדעי ה[[כימיה]] שייכות ל[[הנדסה כימית]]. דוגמאות לתחומים טכנולוגיים לפי ענף תעשייתי הן [[הנדסה אזרחית]], [[הנדסת תחבורה]], [[הנדסת אווירונאוטיקה]] ו[[:קטגוריה:טכנולוגיה צבאית|טכנולוגיה צבאית]]. בנוסף קיימת חלוקה כללית לפי רמת המורכבות של הטכנולוגיה, המגדירה מצד אחד "טכנולוגיה נמוכה" או "טכנולוגיה מסורתית" (Low-tech) ומן הצד השני [[טכנולוגיה עילית]] (High Tech).
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 14740 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 14722 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 18 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => ''''חחחחחחחחלללללחחחחה''' היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות ו[[צורך|צרכים]], תוך ניצול חידושי ה[[מדע]]. הטכנולוגיה כוללת אומניות תעשייתיות מגוונות. היא עושה שימוש ב[[כלי]]ם, [[מכונה|מכונות]], [[חומרה]], [[תוכנה]], שיטות ומערכות אשר חקרם ותכנונם הוא הבסיס למדעי ה[[הנדסה]] השונים. התפתחויות וחידושים טכנולוגיים כרוכים באופן הדוק עם התפתחות ה[[היסטוריה]], ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וה[[כלכלה]] ה[[אנושות|אנושיים]]. לחידושי הטכנולוגיה ישנם גם השפעות על ה[[מדעי הסביבה|סביבה]] וה[[אקולוגיה]].'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => ''''טכנולוגיה''' היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות ו[[צורך|צרכים]], תוך ניצול חידושי ה[[מדע]]. הטכנולוגיה כוללת אומניות תעשייתיות מגוונות. היא עושה שימוש ב[[כלי]]ם, [[מכונה|מכונות]], [[חומרה]], [[תוכנה]], שיטות ומערכות אשר חקרם ותכנונם הוא הבסיס למדעי ה[[הנדסה]] השונים. התפתחויות וחידושים טכנולוגיים כרוכים באופן הדוק עם התפתחות ה[[היסטוריה]], ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וה[[כלכלה]] ה[[אנושות|אנושיים]]. לחידושי הטכנולוגיה ישנם גם השפעות על ה[[מדעי הסביבה|סביבה]] וה[[אקולוגיה]].'
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'https://musaf-shabbat.com/2015/10/09/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%9E%D7%9F/',
1 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/507631',
2 => 'https://www.inss.org.il/he/subjects_tags/advanced-technologies-and-national-security/',
3 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q11016?uselang=he',
4 => 'http://haraayonot.com/idea/technology/',
5 => 'https://web.archive.org/web/20111209123252/http://ifeel.co.il/page/3312',
6 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3713420,00.html',
7 => 'http://www.ted.com/talks/neil_harbisson_i_listen_to_color.html',
8 => 'http://www.ted.com/talks/lang/heb/amber_case_we_are_all_cyborgs_now.html',
9 => 'http://www.ted.com/talks/cynthia_breazeal_the_rise_of_personal_robots.html',
10 => 'http://www.ted.com/',
11 => 'https://www.youtube.com/watch?v=gVLTfDmKBAk',
12 => 'https://www.pc.co.il/?p=284220',
13 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3245000',
14 => 'https://www.britannica.com/topic/technology',
15 => 'https://alaxon.co.il/article/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%92%D7%A2%D7%95/',
16 => 'https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-965-541-241-3',
17 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3407559',
18 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007563484305171',
19 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007563484305171',
20 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb119338890',
21 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb119338890',
22 => 'https://d-nb.info/gnd/4059276-5',
23 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh85133147',
24 => 'https://kopkatalogs.lv/F?func=direct&local_base=lnc10&doc_number=000051867&P_CON_LNG=ENG',
25 => 'https://catalog.archives.gov/id/10642838',
26 => 'https://id.ndl.go.jp/auth/ndlna/00562503',
27 => 'https://aleph.nkp.cz/F/?func=find-c&local_base=aut&ccl_term=ica=ph126489&CON_LNG=ENG'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.ted.com/talks/neil_harbisson_i_listen_to_color.html',
1 => 'http://www.ted.com/talks/lang/heb/amber_case_we_are_all_cyborgs_now.html',
2 => 'http://www.ted.com/talks/cynthia_breazeal_the_rise_of_personal_robots.html',
3 => 'http://www.ted.com/',
4 => 'https://web.archive.org/web/20111209123252/http://ifeel.co.il/page/3312',
5 => 'https://www.youtube.com/watch?v=gVLTfDmKBAk',
6 => 'http://haraayonot.com/idea/technology/',
7 => 'https://musaf-shabbat.com/2015/10/09/%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%A0%D7%93%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%9E%D7%9F/',
8 => 'https://www.inss.org.il/he/subjects_tags/advanced-technologies-and-national-security/',
9 => 'https://alaxon.co.il/article/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%92%D7%A2%D7%95/',
10 => 'https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3713420,00.html',
11 => 'https://www.israelhayom.co.il/article/507631',
12 => 'https://www.pc.co.il/?p=284220',
13 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q11016?uselang=he',
14 => 'https://catalogue.bnf.fr/ark:/12148/cb119338890',
15 => 'https://data.bnf.fr/ark:/12148/cb119338890',
16 => 'https://d-nb.info/gnd/4059276-5',
17 => 'https://id.loc.gov/authorities/subjects/sh85133147',
18 => 'https://catalog.archives.gov/id/10642838',
19 => 'https://kopkatalogs.lv/F?func=direct&local_base=lnc10&doc_number=000051867&P_CON_LNG=ENG',
20 => 'https://aleph.nkp.cz/F/?func=find-c&local_base=aut&ccl_term=ica=ph126489&CON_LNG=ENG',
21 => 'https://www.nli.org.il/he/a-topic/987007563484305171',
22 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007563484305171',
23 => 'https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-965-541-241-3',
24 => 'https://id.ndl.go.jp/auth/ndlna/00562503',
25 => 'https://www.britannica.com/topic/technology',
26 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3245000',
27 => 'https://news.walla.co.il/?w=//3407559'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '{{תקציר פורטל|טכנולוגיה}}
'''חחחחחחחחלללללחחחחה''' היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות ו[[צורך|צרכים]], תוך ניצול חידושי ה[[מדע]]. הטכנולוגיה כוללת אומניות תעשייתיות מגוונות. היא עושה שימוש ב[[כלי]]ם, [[מכונה|מכונות]], [[חומרה]], [[תוכנה]], שיטות ומערכות אשר חקרם ותכנונם הוא הבסיס למדעי ה[[הנדסה]] השונים. התפתחויות וחידושים טכנולוגיים כרוכים באופן הדוק עם התפתחות ה[[היסטוריה]], ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] וה[[כלכלה]] ה[[אנושות|אנושיים]]. לחידושי הטכנולוגיה ישנם גם השפעות על ה[[מדעי הסביבה|סביבה]] וה[[אקולוגיה]].
טכנולוגיות מקוטלגות הן לפי התחום המדעי עליו הן מסתמכות והן לפי הענפים התעשייתיים שהן משרתות. כך, טכנולוגיות המתבססות על התכונות הפיזיקליות של ה[[חשמל]] שייכות לתחום של [[הנדסת חשמל]] וטכנולוגיות המתבססות על מדעי ה[[כימיה]] שייכות ל[[הנדסה כימית]]. דוגמאות לתחומים טכנולוגיים לפי ענף תעשייתי הן [[הנדסה אזרחית]], [[הנדסת תחבורה]], [[הנדסת אווירונאוטיקה]] ו[[:קטגוריה:טכנולוגיה צבאית|טכנולוגיה צבאית]]. בנוסף קיימת חלוקה כללית לפי רמת המורכבות של הטכנולוגיה, המגדירה מצד אחד "טכנולוגיה נמוכה" או "טכנולוגיה מסורתית" (Low-tech) ומן הצד השני [[טכנולוגיה עילית]] (High Tech).
מקור המילה מ[[יוונית]]: "Τεχνο" (טכנו) – [[אומנות (מלאכה)|אומנות]], "Λογία" (לוגיה) – תורה; כלומר: תורת האומנות.
== היסטוריה ==
{{ערך מורחב|ערכים=[[היסטוריה של הטכנולוגיה]]}}סוציולוגים ואנתרופולוגים אשר עסקו ב[[אבולוציה חברתית ותרבותית|אבולוציה החברתית והתרבותית]] כגון [[לואיס הנרי מורגן]], [[לזלי וייט]], ו[[גרהרד לנסקי]], טענו שההתקדמות הטכנולוגית היא הגורם העיקרי להתפתחות התרבות האנושית. לפי התאוריה של מורגן ישנם שלושה שלבים עיקריים באבולוציה החברתית - פראיות, ברבריות ותרבות ([[ציוויליזציה]]). לפי תאוריה זו, ההתקדמות האנושית נחלקת לציוני דרך טכנולוגיים - לדוגמה: בשלב הפראי ([[טכנולוגיה פרה היסטורית]]) היכולת להבעיר [[אש]], היכולת להשתמש ב[[חץ וקשת|קשתות]] והיכולת ליצור [[קדרות|כלי חרס]] - בשלב הברברי [[ביות בעלי חיים]], [[חקלאות]] וייצור כלי מתכת - ובשלב התרבותי היכולת לקרוא ולכתוב. לנסקי הגדיר את הטכנולוגיה כיכולת ליצור ולהשתמש ב[[מידע]]. הוא טען כי ככל שיש לחברה כלשהי יותר מידע ו[[ידע]] (במיוחד כאלו המועילים לשליטה על הסביבה הטבעית), היא תהיה יותר מפותחת ומתקדמת
אפשר להגדיר את ראשית הטכנולוגיה, מאז שהאדם המציא כלים. הכלים הראשונים שנמצאו להם עדויות הם [[כלי אבן]] וכלי עצם פרהיסטוריים. מידת התחכום הדרושה לייצור טכנולוגיות משמשת גם כמדד לרמת ההתפתחות של חברה. ארכאולוגים מסווגים תקופות התפתחותיות לפי מידת תחכום זו. למשל: [[תקופת האבן]], [[תקופת הנחושת]] וכיוצא בזה.
המצאת ספינות ה[[קאראק]] וה[[קרוולה]] ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] ב[[חצי האי האיברי]] הוביל לתחילת [[עידן התגליות]], בין תחילת המאה ה-15 ועד תחילת [[המאה ה-17]].
פיתוח והפצת [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] על ידי [[ג'יימס ואט]] בשנת [[1774]] היה הכוח המניע של [[המהפכה התעשייתית]] אשר הוביל לשינויים חברתיים וכלכליים שהתחוללו ב[[הממלכה המאוחדת|אנגליה]] ואחר–כך ביתר [[מדינה|מדינות]] [[אירופה]] וב[[ארצות הברית]], החל מאמצע [[המאה השמונה עשרה]] ועד מחצית [[המאה התשע עשרה]].
קצב הפיתוח הטכנולוגי התקדם בקצב מהיר במהלך המאה ה-20 בתחומים רבים, במיוחד תחבורה, חלל, ביטחון, אנרגיה ותקשורת. אחד מהגורמים שגרמו לפיתוחה המואץ של הטכנולוגיה מהמאה ה-20 והלאה, היא יכולת ה[[מזעור]].
ההתפתחויות הטכנולוגיות במאה ה-21 ממשיכות ביתר שאת וכוללות בין היתר את חקר ה[[ננוטכנולוגיה]], [[הנדסת ביוטכנולוגיה]], [[היתוך גרעיני]] (ראו [[פרויקט איטר]]), טכנולוגיות דלק אלטרנטיביות (לדוגמה: [[תא דלק|תאי דלק]], [[מכונית חשמלית|מכוניות חשמליות]]), [[מכונית אוטונומית|רכב אוטונומי]], [[מוליכות-על]], [[מחשב קוונטי|מחשוב קוואנטי]], ופריצות דרך בתחום [[בינה מלאכותית|הבינה המלאכותית]].
== מחזור חיי טכנולוגיה ==
{{הפניה לערך מורחב|מחזור חיי טכנולוגיה}}
[[קובץ:Tecnology Life Cycle.png|ממוזער|מחזור חיי הטכנולוגיה]]
מחזור חיי טכנולוגיה - (Technology Life Cycle (TLC - עוסק בזמן ובעלות פיתוח הטכנולוגיה. יתן להגן במהלך המחזור חיי הטכנולוגיה באמצעות [[פטנט]]ים או [[סימן מסחר|סימנים מסחריים]] על מנת להאריך את המחזור וכדי למקסם את הרווח ממנו. פיתוח מוצר או תהליך תחרותי יכולים להשפיע משמעותית על אורך החיים של הטכנולוגיה, ולהפוך אותו לקצר יותר. באותה מידה, אובדן זכויות ה[[קניין רוחני|קניין הרוחני]] באמצעות התדיינות משפטית או אובדן האלמנטים הסודיים (אם יש כאלה) עשוי גם לגרום לקיצור אורך החיים של הטכנולוגיה. לפיכך, ניכר כי ניהול ה- TLC הוא פן חשוב בפיתוח הטכנולוגי.
ה- TLC כמורכב מארבעה שלבים:
1. "'''שלב המחקר והפיתוח" ([[מחקר ופיתוח|מו"פ]])''' (מכונה לעיתים "קצה מדמם") כאשר הכנסות מתשומות שליליות והסיכויים לכישלון גבוהים
2. "'''שלב העלייה"''' שלב ההתאוששות, בשלב זה כוסו עלויות המחקר והפיתוח והטכנולוגיה מתחילה להתבסס וחולפת על פני נקודה A (מכונה לעיתים "חוד החנית")
3. "'''שלב הבגרות"''' בשלב זה הרווחים מהטכנולוגיה גבוהים ויציבים, האזור נמצא ברוויה (מסומן באות - M )
4. "'''שלב הירידה"''' (או שלב הדעיכה), נמצא אחרי נקודה D השלב זה מתחילה ירידה בתשואות הון והתועלת המתקבלת מעצם השימוש בטכנולוגיה.
לחברת [[גרטנר (חברה)|גרטנר]] מודל משלה המתייחס למחזור חיי טכנולוגיות, הכולל התייחסות לטכנולוגיות עתידניות- ה"[[הייפ סייקל]]", המציג באופן חזותי את מצב הבשלות של טכנולוגיות שונות דרך חמישה שלבים, ומהווה מדד לידע וכלי ל[[ניהול סיכונים]] שכרוכים באימוץ או בהשקעה בטכנולוגיות השונות.
== אתגרים הקשורים לטכנולוגיה ==
קיימות כמה סוגיות ובעיות חברתיות ונפשיות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה, למשל:
# הפיכת הטכנולוגיה לערך כשלעצמה, ונטרול כושר השיפוט ההומני לגבי ההקשר הרחב של בעיות היחיד והחברה. על כך כתב [[זיגמונט באומן]], [[סוציולוג]], חוקר [[תרבות הצריכה]] הפוסט-מודרנית, כי {{ציטוטון|הטכנולוגיה אינה באה לפתור היום בעיות; עצם זמינותה של טכנולוגיה נתונה היא שמגדירה מחדש חלקים שונים של המציאות האנושית כבעיות התובעות פתרון}}.{{הערה|זיגמונט באומן, '''מודרניות והשואה''', תרגם: יניב פרקש, [[הוצאת רסלינג]], 2013, עמ' 303-304}} לדעת באומן, הפיכת הטכנולוגיה לכל יכולה מלווה במהלך תרבותי מקביל, של ריקון העולם ממשמעות (ניהיליזם). בהקשר של העידן הפוסט-הומניסטי, כונה החלק בטכנולוגיה (למשל רעיונות ה"סינגולריות" של [[ריי קורצווייל]]) המבקש להפוך את האדם ליצור "משודרג" ואחר מהאדם המוכר היום, בשם "טכנולוציה".{{הערה|{{מוסף שבת|נדב ברמן שיפמן|בדרך לחיסול האדם|2015/10/09/בדרך-לחיסול-האדם-נדב-ברמן-שיפמן|כ"ז תשרי התשע"ו, עמ' 16-17}} – על שדרוג האדם כבעיה יהודית ואנושית}}
# "[[טכנופוביה]]" - הפחד מפני טכנולוגיה (עלול להתרחש במקרה של יחידים שאינם כשירים להשתמש בטכנולוגיות שונות. התוצאה של פחד כזה עלולה להיות "טכנו-סְטְרֶס", [[דחק]] – האדם הטכנולוגי יקרוס תחת גודש ה[[מידע]] של עידן המדיה, ולכך התוצאה תהיה קיטוע חברתי, התמוטטות ה[[דמוקרטיה]], שקיעה של החינוך וטיפוח הדמגוגים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/article/507631|הכותב=אריאל גביש|כותרת=נוקאאוט טכני|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=05.10.2017|תאריך_וידוא=2021-04-18}}</ref>
# [[התמכרות]] – סכנת ההשתעבדות לעולם הווירטואלי, על חשבון העולם הממשי, תוך זניחת הקשרי החיים (משפחה, חברים) החיוניים לאושרו של האדם.
# [[בינה מלאכותית]] - קפיצת המדרגה המשמעותית ב[[פיתוח מונחה-בדיקות|פיתוח]] של יישומי בינה מלאכותית, נותנת את אותותיה בתחומי חיים רבים ומעלה סוגיות מוסריות ועקרוניות, ומדגישה ואת הצורך לגבש מדיניות בתחום. הדבר הוביל בשנים האחרונות לצמיחה בתחום מחקרי מדיניות לגבי השפעת הבינה מלאכותית והצעות ל[[אסדרה|אסדרתה]], בהקשרי יחסים בינלאומיים וביטחון, סייבר, בריאות, מוסר ועוד.{{הערה|[https://www.inss.org.il/he/subjects_tags/advanced-technologies-and-national-security/]}}
== ראו גם ==
* [[המצאה]]
* [[עתידנות]]
* [[דטרמיניזם טכנולוגי]]
* [[מדע, טכנולוגיה וחברה]]
* [[ביומימטיקה]]
* [[מודיעין טכנולוגי]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=טכנולוגיה|ויקישיתוף=Category:Technology|ויקימילון=טכנולוגי|ויקימילון 2=טכנולוגיה}}
* {{הרעיונות|technology|טכנולוגיה}}
* {{אבני דרך|3312|עשר ההמצאות הטכנולוגיות הגדולות}}
* {{ynet|ד"ר יובל דרור, גליליאו|מסע בעקבות "טכנולוגיה" - חלק ב'|3713420|10 במאי 2009}}
* [http://www.ted.com/talks/neil_harbisson_i_listen_to_color.html אני מקשיב לצבעים] - השפעת הטכנולוגיה על התפיסה החושית. {{וידאו}}
* [http://www.ted.com/talks/lang/heb/amber_case_we_are_all_cyborgs_now.html אמבר קייס: כולנו סייבורגים עכשיו] - השפעת הטכנולוגיה על התרבות האנושית {{וידאו}}
* [http://www.ted.com/talks/cynthia_breazeal_the_rise_of_personal_robots.html סינטיה בראזל: עלייתם של רובוטים לשימוש אישי] – הרצאה באנגלית מאתר [http://www.ted.com/ TED] עם כתוביות בעברית {{וידאו}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=gVLTfDmKBAk בקירוב גס #14 - האם טכנולוגיה אי פעם תעבוד?] - על הקושי בהגדרת המושג טכנולוגיה {{וידאו}}
* {{אנשים ומחשבים|אמיר עוז|פחות זה יותר: טרנד המינימליזם והשפעתו על מוצרים טכנולוגיים|284220|7 בפברואר 2019}}
* {{וואלה!|אסור לפספס|מקלטות וידאו לדיסקטים: הטכנולוגיה שכבר הספקתם לשכוח|3245000|07 ביולי 2019}}
* {{בריטניקה}}
* יוחאי עתריה, [https://alaxon.co.il/article/אלילי-הטכנולוגיה-השתגעו/ אלילי הטכנולוגיה השתגעו], באתר אלכסון 16 במרץ 2020
* יוחאי עתריה, '''[https://www.pardes.co.il/?id=showbook&catnum=978-965-541-241-3 האלביתי והטכנולוגיה: בניסיון לחקות את מעשה הבריאה]''', [[הוצאת פרדס]], 2022.
* {{וואלה!||נמצאה העדות הקדומה ביותר לשימוש בכלי אבן לשחיקה על ידי אבות אבותינו|3407559|27 בדצמבר 2020}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007563484305171|טכנולוגיה}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1715962021' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |
