שמורת עין אפק – הבדלי גרסאות
David.r.1929 (שיחה | תרומות) כשמו של הערך |
עדכון השם הרשמי. ניקוד שם הערך. ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מֵיזָם נִקּוּד שְׁמוֹת עֲרָכִים |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קובץ:Afek219.jpg|שמאל|ממוזער|260px|הטחנה הצלבנית]] |
[[קובץ:Afek219.jpg|שמאל|ממוזער|260px|הטחנה הצלבנית]] |
||
[[קובץ:EIN-AFEK-2.JPG|שמאל|ממוזער|260px|עדר [[תאו]]אים בשמורה]] |
[[קובץ:EIN-AFEK-2.JPG|שמאל|ממוזער|260px|עדר [[תאו]]אים בשמורה]] |
||
''' |
'''שְׁמוּרַת בִּצַּת אֲפֵק''' היא [[שמורת טבע]] ב[[עמק זבולון]], מזרחית ל[[קריית ביאליק]]. השמורה כוללת הן את ה[[מעיין|מעיינות]] וה[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] המהווים את מקורו של [[נחל נעמן]] והן את ה[[אתר ארכאולוגי|אתר הארכאולוגי]] תל אפק. השמורה הוכרזה ב-[[1979]] והיא משתרעת על פני 660 [[דונם]]. ב-[[1996]] הוכרה השמורה כ"אתר ראמסאר" בהתאם ל[[אמנת ראמסאר]] לשימור ול[[פיתוח בר-קיימא]] של [[בית גידול|בתי גידול]] לחים. |
||
מקור שם השמורה בתל שרידים של עיר קדומה בשם '''אפק''', שנזכרת במקרא כחלק מנחלת [[שבט אשר]]: {{ציטוטון|לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם... וְעֻמָה '''וַאֲפֵק''', וּרְחֹב|[[ספר יהושע|יהושע]] י"ט 24-30}}. מקור השם באפיקי המים הרבים באזור ([[נחל נעמן]]). |
מקור שם השמורה בתל שרידים של עיר קדומה בשם '''אפק''', שנזכרת במקרא כחלק מנחלת [[שבט אשר]]: {{ציטוטון|לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם... וְעֻמָה '''וַאֲפֵק''', וּרְחֹב|[[ספר יהושע|יהושע]] י"ט 24-30}}. מקור השם באפיקי המים הרבים באזור ([[נחל נעמן]]). |
||
גרסה מ־15:19, 26 בנובמבר 2016
שְׁמוּרַת בִּצַּת אֲפֵק היא שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת הן את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר ראמסאר" בהתאם לאמנת ראמסאר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.
מקור שם השמורה בתל שרידים של עיר קדומה בשם אפק, שנזכרת במקרא כחלק מנחלת שבט אשר: ”לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם... וְעֻמָה וַאֲפֵק, וּרְחֹב” (יהושע י"ט 24-30). מקור השם באפיקי המים הרבים באזור (נחל נעמן).
היסטוריה
בראשית התקופה הכלקוליתית, החלו בני אדם להתגורר ליד המעינות שהיו אז סמוכים לחוף הים ובתקופת הברונזה הקדומה נוסדה במקום עיר נמל כנענית. בתקופת הברונזה התיכונה מוזכרת אפק בתעודות מצריות ובתקופת הברזל, בימי ממלכת ישראל, הייתה במקום עיר פיניקית.
בתקופה הצלבנית, במהלך המאות ה-12 וה-13, נבנתה חווה צלבנית מבוצרת על ראש תל אפק, כנראה בסיס הכוח לנחלה ההוספיטלרית של כורדנה . המעיין בעין אפק שימש להפעלת טחנות קמח. למרגלות המבנה המבוצר על תל אפק בנו ההוספטלרים את טחנות הקמח המבוצרות במגדל שמירה דו קומתי וסכר מרשים שאגם את מי המעיין ויצר אגם ששימש את טחנות המגלש שנבנו במקום והקיימות עד היום . למרגלות הטחנה עברה דרך צלבנית חשובה שחצתה על גשר את ערוץ הנעמן והובילה מעכו לחיפה. הטחנות שהשתמרו עד ימנו מוכרות במקורות כטחנות ריקורדאנה (Recordane או Ricordane) . במעלה המעיין , בסמוך למקור המים נבנה על ידי מסדר הטמפלרים מכלול נוסף של טחנות קמח וסכר. שרידי המכלול הטמפלרי קבורים בסבך ולא ניתן להבחין בהם כיום (המכלול הטמפלרי נמצא בסמוך לשביל הצף החוצה את השמורה באזור המזרחי) ושנזכרות במקורות כטחנות דעוק או דוק (Doke). מקור השם כנראה בתל דעוק הנמצא מצפון מערב לתל אפק ושהיה מרכזה של נחלה חקלאית בשם דוק שהשתייכה למסדר הטמפלרי. הקרבה בין התחנות וההסתמכות של שני המכלולים על אותו מקור מים היוו בסיס לסכסוך מתמשך בין אבירי המסדר הטמפלרי וההוספיטלרי שהתעמתו על אופן הפעלת הטחנות, הגובה הרצוי של המים, השימוש במים ומעבר סירות בנחל ושלשם הכרעתו נדרשה התערבות של האפיפיור. הטחנות שימשו כספק הקמח העיקרי לעיר עכו, שהפכה מאוחר יותר לבירת ממלכת הצלבנים. טחנות הקמח הונעו על ידי מים עד ראשית המאה ה-20, עת נדחקו על ידי מנועי דיזל.
מהתקופה העות'מאנית ועד ראשית המאה ה-20 נקרא המקום "כורדאני".
בשנת 1924 רכשה הקרן הקיימת לישראל את טחנת הקמח והשטח סביבה. האגם שימש כחווה לגידול דגי קרפיון מצוי שבה עבדו בתחילה פועלים שכירים שהוחלפו מאוחר יותר בפלוגות עבודה. לאחר מכן שימש המקום כאתר זמני לגרעיני קיבוצים אחרים.
במהלך המרד הערבי הגדול, בשנת 1936, נוספה על גג הטחנה עמדת בטון לתצפית ושמירה על מקורות המים ועל הכביש הראשי הסמוך (כיום כביש 79). בשנת 1942 התירה הקרן הקיימת לקיבוץ משמר הים לעבד חלק מן האדמות בסמוך. באותה תקופה שכן הקיבוץ דרומית לעכו בסמוך לחוף הים. בשנת 1946 עבר הקיבוץ מזרחית למבנה טחנת הקמח (מיקומו נוכחי) ושינה את שמו לקיבוץ אפק.
כיום עומדת במרכז השמורה טחנת הקמח המשמשת כמוזיאון אתנוגרפי קטן. בראש תילן של הערים הקדומות מצויה תצפית שממנה נשקף כל עמק עכו וההרים שמקיפים אותו.
הביצות והמעיינות
הביצות שבשטחה של השמורה הן השריד האחרון לביצות שכיסו כ-20,000 דונם באגן הניקוז של נחל הנעמן. במפות מ-1799, ששרטט פייר ז'אקוטן, נקרא המקום "ביצת כורדני" (Marais de cherdani) על שם מצודת כורדני שבמקום. לאחר הקמתם של הקיבוצים עין המפרץ, כפר מסריק ואפק בסמוך לביצות, הוחל בייבושן, במטרה להדביר את יתושי האנופלס נושאי המלריה. הייבוש נמשך בין 1937 ל-1939.
בסקר שערכו הבריטים בשנת 1920 נמצאו 35 נביעות של מעיינות. מעיינות אלה נוקזו לתעלות במהלך ייבוש הביצות, והתעלות הן שמוליכות את המים לנחל הנעמן, שממשיך לזרום צפונה לאורך 9 ק"מ, עד שנשפך לים, דרומית לעכו.
החל מ-1960 הוחל בשאיבת מים באזור. כתוצאה משאיבת יתר, יבשו חלק מהמעיינות. ואיכות מימיהם של המעיינות שנותרו נפגעה, ושפיעתם ירדה מ-50 מלמ"ק בשנה ל-2 מלמ"ק בשנה בלבד. בשנים שחונות, נערכות בשמורה חפירות שנועדו להעמיק את גופי המים בה עד מי התהום, וכן מוזרמים אליה מים מהקידוחים הסמוכים, שכן רבים מבעלי החיים והצמחים בה אינם יכולים לשרוד ללא המים.
החי בשמורה
היונק הגדול ביותר בשמורה הוא התאו. עדרים של תאו שהובאו ממצרים בידי בדואים בני שבט ע'ורנה בתקופת השלטון העות'מאני חיו בעבר בשולי הביצות, אך נכחדו. ב-1991 הובאו משמורת החולה שבעה פרטים של תאו, במטרה לשמור על אופי האחו בחלקה הצפוני של השמורה. רעיית התאואים מונעת התפתחות של עצים באזור, ובכך נשמר האופי הפתוח, המתאים לצמחיית האחו הלח. יונקים נוספים המצויים בתחום השמורה הם: נמייה מצויה, נוטריות, דרבן מצוי, חתולי ביצות, חזירי בר ותן זהוב.
בשמורה עופות מים רבים, ובהם אגמית מצויה, אנפת הלילה, ברכיה, לבנית קטנה, מגלן חום, סיקסק והשרשיר. לצדם חיים בשמורה גם ציפורי שיר כגון צופיות ובולבול צהוב שת.
אוכלוסיית הזוחלים בפארק כוללת, לצד נחשים ולטאות גם צבי ביצה מצויים וצבים רכים. עם הדגים בשמורה נמנים מיני אמנונים שונים, גמבוזיה מצויה, קרפיון מצוי ושפמנון מצוי. כן חיים בה סרטנים ובהם קפיצונים, שטצדאים שונים וסרטן הנחלים.
הצומח בשמורה
עם הצמחים האופייניים לשמורה נמנים האשל, גרגיר הנחלים, הסוף המצוי, הערברבה השעירה, הפרעושית המשלשלת, הפטל, הקנה המצוי והשנית הגדולה.
בעבר כיסו את המים צמחי מים כנופר צהוב, נורית מים, נימפאה כחולה ועדשת מים, ואולם אלה התמעטו מאוד.
לקריאה נוספת
- עידן שקד, זיהוי טחנות הקמח של דוק ורכורדנא: מפתח להבנת הסכסוך על מימיו של נחל הנעמן במאה השלוש-עשרה, קתדרה 98, דצמבר 2000, עמ' 72-61
- אמנון לויה, ברנקו זיצר ומפעל הדגים בקורדני, 1947-1934, קתדרה 111, מרץ 2004, עמ' 94-75
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
פרמטרים [ רוחב ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- שמורת עין אפק, באתר "טבע ונופים בישראל"
- תל אפק, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גלית דהן-קרליבך, עין אפק: מסלול משפחתי ללא חשש מאמץ, באתר nrg, 13 ביוני 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איל שפירא, עין אפק: מסע בין ביצות, ג'מוסים ושפמנונים ערסים, באתר וואלה, 29 בנובמבר 2014- Tell Afek - in the Galilee - על האתר ההיסטורי בשמורה, באתר BibleWalks.com (באנגלית)
