ירי דו-צדדי

ירי דוּ-צדדי (בראשי תיבות: דוּ"צ; באנגלית: Friendly Fire, בתרגום מילולי: אש ידידותית; או במקרי קיצון Fratricide, הרג אחים), או בשמו העממי "אש כוחותינו [על כוחותינו]", הוא מצב בו כוח צבאי, משטרתי או אפילו כנופיית רחוב, פותח בירי על כוח עמית, עקב זיהויו בטעות ככוח עוין. מספר מקרי ירי דו-צדדי התרחשו לאורך ההיסטוריה הצבאית, ומהווים גורם מזיק במוראל הלחימה.

מקרים בולטים של ירי דו-צדדי בצה"ל

• ב-11 ביוני 1948, במהלך מלחמת העצמאות, נהרג האלוף דוד מרכוס ליד אבו גוש, מאש של זקיף שלא זיהה אותו.
• ב-2 בנובמבר 1956, במלחמת סיני, במהלך מערכת אום כתף - אבו עגילה, ירו שני גדודי שריון של צה"ל זה אל זה, ורק לאחר לחימה ממושכת ונפגעים רבים התגלתה הטעות.
• ב-6 ביוני 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, חלוקת הגזרות ותכנון הקרב על גבעת התחמושת על ידי אלוף פיקוד המרכז הביאה לכך שכיבוש מוצב גבעת המבתר יהיה באחריות חטיבת השריון הראל (חטיבה 10), אך תיעשה אחרי כיבוש גבעת התחמושת. גבעת המבתר שולטת, בתצפית ובאש, על גבעת התחמושת. כתוצאה מכך חיילים ירדניים ממוצב גבעת המבתר הסבו אבדות כבדות לצנחנים הנלחמים על גבעת התחמושת. התיאום בין כוחות צה"ל היה גרוע. גם לאחר שנכבש מוצב המבתר ירו הצנחנים, שכבר כבשו את גבעת התחמושת, לכיוון גבעת המבתר. ומטוסים של חיל האוויר ערכו גיחת הפצצה על מוצב המבתר. כתוצאה מכך נהרג יעקב מאיר מחטיבת הראל.
• ב-8 באוקטובר 1973, ביומה השלישי של מלחמת יום הכיפורים, ירו חיילי מילואים פגז על קבוצת חיילי שריון שהתקרבה אליהם רגלית. מן הירי נהרגו שלושה חיילים, בהם סגן משנה שלמה ערמן, שזכה בעיטור הגבורה על תפקודו בימים שלפני כן.
• ב-9 ביוני 1982, בשבוע הראשון למלחמת לבנון הראשונה, התחולל קרב שריון שנודע לאחר מכן בשם קרב קמ"ט-קק"ש. הקרב התרחש בסמוך לכפר עין א-תינה, שאותו תקף מדרום גדוד "עזוז", גדוד קורס מפקדי הטנקים (קמ"ט). בניסיון להכריע את הקרב נשלח גדוד "שחק", קורס קציני השריון (קק"ש), לתקוף את הכפר מצפון. שני הכוחות נלחמו זה בזה עקב טעות בזיהוי, עד שהתבררה הטעות. בקרב נהרגו חמישה קצינים.
• הפצצת כוחות חטיבה 943: ב-10 ביוני 1982, בשבוע הראשון למלחמת לבנון הראשונה, זיהו מטוסי פנטום שיירה שהורכבה מכוח שריון ורכבי חימוש ותדלוק של גדוד 931 מחטיבת הנח"ל. הטייסים זיהו את כלי הרכב ככוח סורי, ותקפו אותה. עשרים וארבעה חיילים נהרגו ומאה ושמונה נפצעו בתקיפה השגויה. זוהי תקרית הירי הדו-צדדי החמורה ביותר בתולדות צה"ל.
• ב-8 ביולי 1992 נורה למוות סמ"ר אלי אישה מיחידת דובדבן בידי קצין ביחידה, לאחר שזוהה בטעות כמחבל במהלך פעילות מבצעית בכפר ברטעה.
• ב-24 במאי 1993, בסיום מארב לילי בואדי סלוקי ברצועת הביטחון, זיהה אחד הכוחות שבמארב את הכוח השני ככוח אויב ופתח עליו באש. מן הירי נהרגו ארבעה חיילים.
• ב-26 באוגוסט 2000, במהלך מבצע סימפוניית החיים, ירו צלפים של יחידת דובדבן למוות ב-3 מחיילי הכוח לאחר שחשבו אותם בטעות למחבלים. בעקבות האירוע הודח מפקד היחידה והתפטר מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון.
• ב-13 במרץ 2003 בוצעה בטעות הריגת המאבטחים בדרום הר חברון.
• במלחמת לבנון השנייה נהרגו שלושה חיילים ונפצעו נוספים בסדרת מקרים של ירי דו-צדדי.^{[דרוש מקור]}
• במבצע עופרת יצוקה נהרגו ארבעה חיילים ונפצעו נוספים בשני מקרים של ירי דו-צדדי.^{[דרוש מקור]}
• במהלך מתקפת הטרור בדרום ישראל ב-18 באוגוסט 2011, נורה למוות סמ"ר משה נפתלי, מפקד הכוח מפלנ"ט גולני שהגיע לזירת הפיגוע, מאש חייליו.
• ב-11 בנובמבר 2018 נכנס כוח מסיירת מטכ"ל לאזור ח'אן יונס, ובהיתקלות עם מחבלי חמאס נהרג סא"ל מחמוד ח'יר א-דין לאחר שנורה בטעות בידי מפקד הפעולה.
• ב-12 בינואר 2022 נהרגו שני קצינים מיחידת אגוז כתוצאה של ירי דו-צדדי במהלך פעילות אבטחה בבסיס נבי מוסא שבבקעת הירדן.
• ב-15 באוגוסט 2022 נורה למוות סמ"ר נתן פיטוסי, לוחם בגדוד נחשון שהיה במשימת אבטחה ליד כפר שוויכה שבשומרון, על ידי חברו ליחידה, שחשב שמדובר במחבל.
• במהלך המלחמה בעזה ב-2024 נהרגו 22 חיילים בתקריות המוגדרות ירי דו-צדדי. פעמים רבות בגלל אי-הקפדה על שמירת גבולות גזרה באיזור עירוני צפוף ורווי בכוחות צה"ל. תקריות בולטות היו הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה ותקרית שבה שני טנקים של גדוד 82 של חטיבה 7 ירו למוות בחמישה לוחמים של גדוד 202 של חטיבת הצנחנים.

אמצעים למניעת מצבים של ירי דו-צדדי

כחלק מלקחי מלחמת סיני, שבה ירו שני גדודי שריון של צה"ל זה אל זה במשך שעה ארוכה במערכת אום כתף - אבו עגילה, נקבע ערוץ חירום חש"ן 38.00 מגהרץ, שנועד לאפשר קשר מהיר בין כל שתי יחידות לוחמות של צה"ל. כמו כן, הוחל בסימון הכלים ביריעות זיהוי.

זיהוי עמית-טורף הוא מערכת אלקטרונית המאפשרת לזהות כלי טיס ידידותי, ובכך למנוע פתיחה באש עליו. הצורך במערכת זיהוי עמית-טורף גובר ככל שמהירויות הפעולה וטווחי הפעולה של כלי הטיס גדלים, כך שלא ניתן להסתפק בזיהוי באמצעות עיניו של הטייס.

כמו כן נעשה שימוש במערכות שליטה ובקרה המציגות את מיקומי הכוחות בסיוע של מערכת GPS ובכך מקטינות את הסיכויים לירי על כוחות ידידותיים.

בספרות

בלב הרומן "אש ידידותית" מאת אברהם ב. יהושע נמצא סיפורו של חייל שנהרג מאש חבריו ליחידה בעת מבצע למעצר מבוקש בטולכרם.

ראו גם

• זיהוי עמית-טורף
• ערפל קרב
• קרב קאראנסבש
• ירי באזרחים בעקבות זיהוי שגוי

לקריאה נוספת

• בועז עמידרור, חדל אש, צה"ל, צה"ל: ירי כוחותינו על כוחותינו, הכאב הבלתי נמנע של "אש ידידותית", הוצאת מודן ומערכות, 2017.

קישורים חיצוניים

• פליקס פריש, ירי כוחותינו על כוחותינו - כל המיקרים, באתר ynet, 27 באוגוסט 2000
• עמרי אסנהיים, ידידותי למשתבש, באתר nrg‏, 13 בינואר 2006
• ירי על כוחותינו: היסטוריה של תקלות ומחיר כבד, באתר ynet, 6 בינואר 2009
• אריאלה רינגל הופמן, יש נפגעים מכוחותינו, באתר "ידיעות אחרונות", 26 באוקטובר 2017
• שגיא כהן, ירי דו צדדי: המרוץ של סטארט-אפים ישראליים לפתרון הטעות הטראגית ביותר בשדה הקרב, באתר TheMarker‏, 5 בינואר 2024